עב"ל 208/09

תקציר

הערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בחיפה נסב סביב תביעת המערערת להכרה באירוע מוחי שעבר ביום 10.2.2004 כנפגע עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי. בתחילה נדחתה התביעה בשל היעדר ראיות לאירוע עבודה חריג. עם זאת, במהלך הערעור הוסכם כי אכן התרחש אירוע חריג, מה שהביא לבחינה מחודשת של התיק על ידי מינויו של ד"ר אברהם רפופורט כמומחה רפואי. ד"ר רפופורט הגיע למסקנה כי לא נמצא קשר סיבתי בין האירוע המוחי לבין אירוע העבודה, וייחס את האירוע המוחי להיסטוריה הרפואית של המערער של יתר לחץ דם, עישון ושומנים גבוהים בדם. חרף בקשתו של המערער למינוי מומחה נוסף בשל דעות סותרות באשר לתפקידו של הלחץ הנפשי בגרימת שבץ מוחי, דחה בית המשפט המחוזי בקשה זו, בקובעו כי לחץ נפשי לא גרם לשבץ. עם זאת, בעקבות ערעור נוסף, הוחלט למנות את פרופ' רכס להעריך את חוות הדעת הרפואיות הרווחות כיום בנושא לחץ ושבץ. פרופ' רכס הגיע למסקנה כי מתח נפשי חריג אכן יכול לשמש כטריגר לשבץ מוחי, נתמך על ידי ספרות רפואית עדכנית, ומאתגר חוות דעת קודמות של מומחים. כתוצאה מכך נקבע כי יש להכיר באירוע המוחי כפגיעה בעבודה בשל סמיכות אירוע המאמץ והשבץ. לפיכך התקבל הערעור, כאשר האירוע המוחי הוכר כפגיעה בעבודה והמערערת פסקה הוצאות בסך 5,000 ₪. פסק דין זה השפיע גם על ההליך השיפוטי הנוגע לאופן שקילת חוות הדעת הרפואיות בתביעות מסוג זה, תוך שימת דגש על התחשבות בפרספקטיבות עדכניות יותר המיטיבות עם המבוטח.