רע"א 3534/23

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לסכסוך בין יזם לקבלן ביצוע המעורב בפרויקט התחדשות עירונית בתל אביב. הקבלן ביקש לבטל פסק בוררות זמני, ואילו היזם ביקש את אישורו. הקבלן טען כי הבורר חרג מסמכותו, אך בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פסק נגדם ואישר את פסק הבוררות. הרקע למקרה נוגע להסכם קומבינציה, במסגרתו אמור היה הקבלן לקבל שלוש דירות בתמורה לעבודתם, אך התעוררו מחלוקות שונות שהובילו להסכם לבוררות. למרות ההסכמה על בוררות, זהותו של הבורר נותרה מוטלת בספק. לאחר מספר הסכמים ודיונים, נחתם הסכם בוררות, המסמיך את הבורר להכריע בכל המחלוקות ולתת סעד זמני. במהלך הליך הבוררות ביקשו הצדדים סעדים זמניים, והבורר נתן את החלטתו, שכללה את הוצאת הקבלן מאתר הפרויקט והחזר הוצאות היזם. הקבלן פנה לבית המשפט המחוזי בבקשה לבטל את פסק הבוררות, אך בקשתם נדחתה, שכן בית המשפט קבע כי הבורר פעל במסגרת סמכותו. הקבלן ערער על החלטה זו, אך הערעור נדחה, שכן בית המשפט לא מצא עילה להתערב, וסמכותו הרחבה של הבורר נקבעה בבירור בהסכם הבוררות. זאת ועוד, בית המשפט דחה את הטענה בדבר החזר הוצאות היזם, בקובעו כי לקבלן ניתנה הזדמנות מספקת להציג את טענותיו. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור על פסק הדין הראשוני של בית המשפט המחוזי נדחתה, מה שמחזק את תוקפו של פסק הבוררות הזמני.