רע"א 9189-01-20

תקציר

המדינה מתנגדת לבקשה לפטור מאגרת בית משפט בטענה שהבקשה נעדרת שחר. המדינה טוענת כי אגרות בית המשפט מוצדקות שכן הן מסייעות במימון השירותים הציבוריים ומרתיעות מפני תביעות סרק. בקשות קודמות של המבקש לפטור מאגרה נדחו על ידי בית משפט קמא, והבקשה הנוכחית נעדרת ראיות לחוסר יכולתו של המבקש לשלם. לטענת המדינה, המבקשת לא המציאה מסמכים חיוניים בדבר הכנסותיה, הוצאותיה ונכסיה שבבעלותה, כמתחייב מתקנה 14 לתקנות האגרות. גם בקשת המבקש לתשלום אגרה מופחתת בתיק נפרד נדחתה. השופט, לאחר שבחן את הבקשות ואת הפסיקה הרלוונטית, מסכים כי הגשותיו של המבקש אינן מספיקות. אולם, במקום לדחות את הבקשה על הסף, השופט מעניק למבקש שהות נוספת להגיש לבית המשפט קמא תצהיר משלים עם המסמכים הנדרשים. זה כולל פירוט הכנסות, הוצאות, נכסים ומקורות קיום של המבקש, יחד עם אסמכתאות מתאימות. ההחלטה מפרטת גם את המועד האחרון להגשה ומציינת כי אם המבקשת לא תעמוד במועד האחרון, היא תידרש לשלם את אגרת המשפט. פסק דינו של השופט מבטל את החלטותיו הקודמות של בית המשפט קמא ואינו מורה על הוצאות. בתוך כך, בקשת רשות ערעור שהוגשה במקרה הנוכחי פטורה מאגרות כאמור בתקנה 20(4) לתקנות האגרות.