בג"צ 5452/19

תקציר

בג"ץ 5452/19 - אמבש ואח' נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ואח' **ניתוח משפטי** העותרות, בעלות עבר פלילי, עתרו לבג"ץ בטענה שנשללה מהן הזכות להתמודד בבחירות לכנסת ה-22, וזאת מכוח הוראת סעיף 6(א) לחוק יסוד: הכנסת. הוראה זו מונעת התמודדות של מי שהורשע בפסק דין סופי בעונש מאסר בפועל של למעלה משלושה חודשים, ושבע שנים טרם הגשת רשימת המועמדים לא חלפה תקופת ריצוי העונש, אלא אם כן יו"ר ועדת הבחירות המרכזית קבע כי אין בעבירה משום קלון. **העובדות הרלוונטיות:** * העותרות הורשעו בעבירות של הפרת הוראה חוקית והדחה בחקירה, במסגרת הסדר טיעון. * העבירות בוצעו במסגרת ניסיון לשבש מהלכי חקירה שנוהלה כנגד בן זוגן לשעבר, שנחשד והורשע בעבירות חמורות ביותר (כולל אינוס, מעשה סדום, התעללות בקטין ועוד). * נגזר על העותרות עונש מאסר שחפף את תקופת מעצרן (כ-10 חודשים), וכן מאסר על תנאי. * העותרות פנו ליו"ר ועדת הבחירות בבקשה לקבוע כי העבירות שביצעו אינן בנות קלון, בטענה שנפלו קורבן למעשיו של בן זוגן, פעלו בתום לב מתוך אי-הבנה, וכן מכיוון שתקופת איסור ההתמודדות עליהן עמדה לפוג זמן קצר לאחר הבחירות. * יו"ר ועדת הבחירות דחה את הבקשה, בנימוק שהעבירות חמורות, העותרות היו מודעות להן, ואין מקום לראות בכך "טעות כנה". הוא גם קבע כי חלוף הזמן לא הקהה את הקלון שדבק בעבירות. * העתירה לבג"ץ הוגשה כנגד החלטת יו"ר ועדת הבחירות. **המסגרת המשפטית והניתוח:** 1. **הוראת סעיף 6(א) לחוק יסוד: הכנסת:** הוראה זו מהווה מגבלה על זכות היסוד להיבחר לכנסת. היא נועדה להבטיח כי נבחרי ציבור יעמדו ברף מוסרי מסוים, ולמנוע מצב שבו מי שביצע עבירות חמורות, שהוטל עליהן עונש מאסר משמעותי, ייצג את הציבור. 2. **מושג ה"קלון":** קביעת קיומו של קלון היא סוגיה משפטית הכרוכה גם בהערכה עובדתית. בתי המשפט פסקו כי קלון אינו נמדד אך ורק בחומרת העונש או בנסיבות ביצוע העבירה, אלא גם בהשפלה וביזיון שדבקים בעבירה עצמה. כאן, בית המשפט ראה את העבירות של שיבוש הליכי חקירה, במיוחד כאשר הן נעשו כדי להגן על מי שביצע עבירות חמורות ביותר, כעבירות שבאופן מובהק טבוע בהן פן של קלון. 3. **שיקול דעת יו"ר ועדת הבחירות:** יו"ר ועדת הבחירות פעל במסגרת שיקול דעתו להחליט האם העבירה "אינה בנסיבות העניין, משום קלון". בית המשפט העליון אינו נוטה להתערב בהחלטות מעין אלה, אלא במקרים של חוסר סבירות קיצוני, חריגה מסמכות, או פגיעה בעיקרון החוקיות. 4. **התערבות בית המשפט העליון:** בית המשפט העליון קבע כי בהחלטת יו"ר ועדת הבחירות לא נפל פגם המצדיק התערבות. הנימוקים שניתנו היו מאירים עיניים, והתבססו על העובדות שנקבעו בפסק הדין הפלילי החלוט. בית המשפט הדגיש כי גם לו לא היו הדברים בפני היו"ר, הוא היה מחזיק בדעה דומה, לנוכח העובדות. 5. **זכות היסוד להתמודדות בבחירות:** בית המשפט הכיר בחשיבותה של זכות זו, אך קבע כי במקרה זה, האינטרס הציבורי שבמניעת התמודדות של אדם שביצע עבירות חמורות בעלות קלון, גובר על זכות זו. 6. **תקופת המניעה:** בית המשפט הדגיש כי תקופת המניעה היא קבועה בחוק יסוד, ואין ליו"ר ועדת הבחירות סמכות לסטות ממנה. **חידושים משפטיים והדגשים:** * **חיזוק עמדת יו"ר ועדת הבחירות:** פסק הדין מחזק את תפקידו וסמכותו של יו"ר ועדת הבחירות כמי שקובע את נושא הקלון, ומגביל את יכולת ההתערבות של בית המשפט העליון במקרים אלה, למעט חריגות קיצוניות. * **הדגשת עקרון הפומביות והתקינות בבחירות:** בית המשפט מדגיש כי שמירה על טוהר הבחירות ועל אמון הציבור בהן מחייבת שלילת זכות ההתמודדות במקרים בהם קיימות עבירות בעלות קלון. * **השלכות של עבירות שיבוש הליכים:** פסק הדין שולח מסר ברור כי עבירות של שיבוש הליכי חקירה, במיוחד כאלו שמטרתן לסייע לביצוע עבירות חמורות, נושאות עמן קלון מובהק ועלולות למנוע התמודדות פוליטית. * **התמודדות עם טענות של "קורבנות":** בית המשפט דחה את טענת העותרות כי הן "נפלו קורבן" למעשי בן זוגן, וקבע כי העובדות כפי שנקבעו בפסק הדין הפלילי אינן תומכות בטענה זו. העובדה שהעבירות בוצעו במסגרת הסדר טיעון, בו הודו העותרות, חיזקה את ההסתמכות על פסק הדין הפלילי. * **הכרעה מהירה:** פסק הדין ניתן בסמוך להגשת העתירה, לנוכח הלוחות הזמנים הצרים של מערכת הבחירות, מה שמדגים את החשיבות של הכרעה מהירה בסוגיות אלה. **לסיכום,** בג"ץ 5452/19 קבע כי העותרות, שהורשעו בעבירות של הפרת הוראה חוקית והדחה בחקירה, אינן זכאיות להתמודד לכנסת, שכן העבירות בהן הורשעו נגועות בקלון, בהתאם לסעיף 6(א) לחוק יסוד: הכנסת. בית המשפט העליון דחה את טענות העותרות, אישר את החלטת יו"ר ועדת הבחירות, והדגיש את החשיבות של טוהר הבחירות ואמון הציבור בתהליך הדמוקרטי.