עת"מ 42288-03-24

תקציר

לאחר שני דיונים החליט בית המשפט לדחות את העתירה משום שהבקשה להיתר שינוי אינה תואמת את תכנית המתאר. התוכנית, החלה על הקרקע המדוברת, מפרטת את דרישות הבנייה והשימושים המותרים במרתף. בקשתה של העותרת חרגה מהגובה המותר ולא תאמה את השימושים המותרים. החלטת הוועדה לדחות את הערר על דחיית שינוי ההיתר על ידי הוועדה המקומית הייתה חוקית. הביקורת השיפוטית על החלטה מינהלית זו מוגבלת להכרה בעילות התערבות. בית המשפט אינו יכול להחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתה של הרשות השלטונית. היא יכולה להתערב רק במקרים חריגים של החלטות בלתי חוקיות, משוא פנים או סטייה משמעותית מהסבירות. מאחר שבקשת העותרים לא תאמה את תכנית המתאר, לא ראה בית המשפט עילה להתערב בקביעות התכנוניות. בנוסף, התנהלות העותר, לרבות שפיטה עצמית, השתק וחוסר תום לב, היוותה אף היא סיבה לדחיית הבקשה על ידי רשויות התכנון. העותר יצר מספר מפלסים במרתף, העולים על הגובה המותר. גם השימושים המבוקשים במרתף לא תאמו את הוראות תכנית המתאר. קביעת הוועדה כי תכנון המרתף מצביע על שימוש עיקרי הייתה החלטה תכנונית מקצועית שבסמכותה. בית המשפט הסכים עם הערכת הוועדה כי הבקשה נגעה לבנייה שכבר בוצעה ללא היתר וכי העותרת פעלה בחוסר תום לב. לפיכך, בית המשפט לא ראה צורך לדון בטענות הנוספות. העותר ביקש גם להציג מוצגים נוספים, אך בית המשפט דחה את הבקשה מאחר שהמסמכים לא הוגשו עם העתירה והעותר לא סיפק סיבה לעיכוב. המוצגים התייחסו לטענות חלופיות, ובית המשפט ביסס את החלטתו על אי התאמת הבקשה לתכניות המתאר. לפיכך נפסקו לכל משיב הוצאות מהעותר בסך 10,000 ש"ח, שישולמו בתוך 30 יום.