ב"ל 22582-01-25

תקציר

ב"ל 22582-01-25 בית הדין האזורי לעבודה חיפה **פסק דין** **א. מבוא** 1. התובעת, גב' דוריס כהן, הגישה תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המוסד") להכרה בה כידועה בציבור של מר מיכאל כהן ז"ל (להלן: "המנוח"). החלטת המוסד לדחות את תביעתה להכרה זו, לצורך בחינת זכאותה לקצבת שארים, עומדת במוקד ההליך. 2. המורכבות של הגדרת "ידועה בציבור כאשתו" מוכרת בפסיקה, כפי שצוטט בעניין דרדיאן. מקרה זה, המתאפיין בנסיבות מורכבות, מדגים את הקשיים הכרוכים בקביעה זו. 3. המנוח נפטר ביום 25.3.2024 ממחלה קשה. התובעת והמנוח התגוררו יחד בדירתה של התובעת בחריש בשנים שקדמו לפטירתו. התובעת טוענת לקיום קשר זוגי ומשק בית משותף, והכרה הדדית כבני זוג. 4. המוסד דחה את בקשת התובעת, בטענה שלא נמצאו ראיות לקשר זוגי המעיד על קשירת גורל ומשק בית משותף. בנות המנוח אף הן התנגדו להכרה, וטענו כי הקשר היה תועלתני וכלכלי בלבד. 5. השאלה המרכזית העומדת להכרעה היא האם התקיים בין התובעת למנוח "קיום חיי משפחה כבני זוג", המהווה תנאי יסוד להכרה כידועים בציבור. בית הדין, לאחר ששקל את כלל הראיות והעדויות, מצא כי יש להכיר בתובעת כידועתו בציבור של המנוח לצורך חוק הביטוח הלאומי. נקבע כי על אף קשיים שונים, התקיימו יסודות המגורים המשותפים, ניהול משק הבית המשותף, וכן ממד של קשר רגשי, אף אם היה לקשר מאפיינים תועלתניים. 6. דיון ההוכחות התקיים ביום 17.11.2025. מטעם התובעת העידו היא עצמה, אחיה, מכר, חבר ילדות, וכן בן זוגה של אמו של המנוח. מטעם הנתבע העידו שתיים מבנות המנוח. 7. לאחר הגשת סיכומי טענות בכתב, הגיע העת למתן פסק דין. 8. יצוין כי התנהלות התביעה לווותה בקשיים פרוצדורליים מצד התובעת, לרבות הגשת מסמכים רבים ומאוחרים, אך בית הדין ער לכלל הראיות והעדויות שהוגשו. 9. בפסק דין זה יידונו אך הראיות והעדויות הנחוצות להכרעה. **ב. המסגרת המשפטית** 10. סעיף 252(א)(1)(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") מקנה זכאות לקצבת שאירים לאלמנה. הגדרת "אלמנה" בסעיף 238 לחוק כוללת "מי שהיתה אשתו של המבוטח בשעת פטירתו", וסעיף 1 לחוק מרחיב את ההגדרה ל"אשתו" לכלול "לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו". 11. הפסיקה קבעה כי לצורך הכרה כידועים בציבור, יש לבחון מבחן כפול: **מבחן סובייקטיבי** – רצון לקשירת חיים משותפים, ו**מבחן אובייקטיבי** – ניהול משק בית משותף. המבחן האובייקטיבי נתפס כראיה לקיום המבחן הסובייקטיבי. 12. מערכת יחסים כידועים בציבור מושתתת על שלושה יסודות עיקריים: **קיום חיי משפחה כבני זוג**, **מגורים משותפים**, ו**ניהול משק בית משותף**. 13. **קיום חיי משפחה כבני זוג** מתמקד ב**מחויבות רגשית-ערכית**, הכוללת חיבה, הבנה, מסירות ונאמנות, המעידה על קשירת גורל. בית הדין מתחקֵה אחר ביטויים אובייקטיביים-חיצוניים למחויבות זו, כגון דפוסי התנהגות, ותמיכה בעת משבר. 14. **ניהול משק בית משותף** מתמקד בביטוי הזוגיות באורחות חיים יומיומיים, תוך שיתוף במאמצים ובאמצעים לצרכים השוטפים, ולאו דווקא בפן הקנייני. 15. **מגורים משותפים** מקנים חזקה הניתנת לסתירה של קיום משק בית משותף. השאלה היא האם מגורים אלו נובעים מקיום חיי משפחה משותפים, ולא רק משיקולי נוחות או כדאיות כלכלית. 16. תכלית קצבת השאירים היא הענקת "רשת ביטחון" מינימלית לחסר כלכלי הנובע מאובדן הזוגיות. עם זאת, לא די בניהול משק בית משותף או בהיעדר הכרח כלכלי; יש להוכיח שהדבר נובע מחיי משפחה כמקובל בין בני זוג. **ג. מן הכלל אל הפרט** 17. **מגורים משותפים ומשק בית משותף:** אין חולק כי התובעת והמנוח התגוררו יחדיו משנת 2020 ועד פטירתו. מכאן, קמה **חזקת המגורים המשותפים וניהול משק בית משותף**. חזקה זו לא נסתרה, אף שהצדדים חיו תחת הפרדה רכושית וערכו צוואות לילדיהם מנישואים קודמים. הפרדה רכושית זו אינה חריגה, במיוחד כאשר אחד מבני הזוג היה בהליכי חדלות פירעון. 18. **שיתוף במאמצים ובאמצעים:** למרות דלות הראיות הישירות שהציגה התובעת, עדותה של בת המנוח, ליאת, תמכה בטענת התובעת שהמנוח נשא בחלק ניכר מההוצאות הכרוכות במגורים המשותפים ("שילם לה על הכל"). עדות זו, אשר ניתנה בניגוד לאינטרס של הבת, זכתה למשקל רב. אף אחיה של התובעת העיד על שותפותו המלאה של המנוח בהוצאות. 19. **קיום חיי משפחה כבני זוג:** * **טיפול וסיוע:** התובעת העידה כי בישלה, טיפלה בעבודות הבית וסעדה את המנוח בערוב ימיו. אף שהמוסד הציג מסמך המעיד על קבלת תשלום עבור "טיפול", התובעת הסבירה זאת כיוזמה של המנוח שלא הייתה רצויה מבחינתה. * **הצהרות המנוח:** טפסי תביעה שמילא המנוח למוסד, בהם לא הזדהה כידוע בציבור ולא פירט את פרטי התובעת, זכו למשקל מועט. נקבע כי המנוח היה במצב רפואי קשה והליכי חדלות פירעון, ייתכן שחשש שלא יעמוד בקריטריונים לקצבאות, ולכן דיווחיו לא היו מדויקים. * **הסכם שכירות:** הסכם שכירות בו המנוח שכר חדר מדירתה של התובעת, נתפס כפיקטיבי, שנועד להגן על נכסי התובעת מפני נושיו של המנוח, לנוכח הליכי חדלות הפירעון. התובעת והמנוח חלקו חיי אישות. * **תקשורת עם בנות המנוח:** התכתבויות וואטסאפ בין התובעת לבנות המנוח, בהן הן מביעות הערכה לדאגתה של התובעת לאביהן, מחזקות את קיום הקשר הזוגי והרגשי. * **עדות אלכס אהרון:** עדותו של אהרון, שהיה בן זוגה של אם המנוח, כעדות אובייקטיבית ונטולת פניות, תמכה בקיום קשר זוגי הדוק, הכולל מפגשים משפחתיים, נסיעות משותפות, ולינה משותפת. הוא אישר בוודאות כי מדובר בזוגיות. * **עדות בנות המנוח:** אף בנות המנוח אישרו כי התובעת הצטרפה למנוח בארוחות משפחתיות, בילו יחד בחופשות, והמנוח הציג את התובעת כבת זוגו. הן עצמן כיבדו אותה כבת זוגו של אביהן. * **התנהלות בתקופת המחלה הקשה:** * **התנהלות התובעת:** התנהלות התובעת בחודש האחרון לחיי המנוח, שהתאפיינה בביקורים ספורים, התמקדות בעניינים כספיים, ואי-השתתפות בלוויה ובשבעה, הותירה רושם שלילי. הוגש מסמך (נ/9), שנוסח לכאורה בחודש יוני 2023, בו המנוח מצהיר שהתובעת זכאית לכל הזכויות המגיעות לה כ"ידועה בציבור". ליאת העידה כי התובעת ניסתה להחתים את המנוח על מסמך זה בסמוך למותו, אך הדבר לא צלח, והתאריך על המסמך עשוי להיות פיקטיבי. בית הדין ייחס למסמך זה משקל מועט, אך התנהלות זו כן מעידה על מאפיינים תועלתניים בקשר. * **התנהלות המנוח:** למרות התנהלות התובעת, המנוח עצמו הביע נאמנות לקשר, התנגד לעבור מביתה של התובעת, והפציר בבתו שתשלם לתובעת את חשבונות הבית. הוא תמך בתובעת רגשית וכלכלית גם בערוב ימיו. * **טענת הניצול הכלכלי:** בנות המנוח טענו כי הקשר היה מבוסס על ניצול כלכלי. טענה זו הועלתה בדיעבד, ובזמן אמת הן האמינו כי מדובר בזוגיות רומנטית. * **הקלטת שיחה:** הקלטת שיחה של המנוח עם בת זוג קודמת, בה הביע כי קשר עם התובעת היה בעל כורחו ומטעמים כלכליים, זכתה למשקל נמוך. מדובר בעדות שמיעה, והמנוח לא נחקר עליה. * **התנהלות בחייו של המנוח:** העובדה שהמנוח הציג את התובעת כבת זוגו, ואף אישר לבתו כי טוב לו במערכת היחסים, מחזקת את ההכרה בקיום זוגיות. * **אינדיקציות לחובת המחויבות הערכית:** למרות התנהלותה בתקופת המחלה הקשה, אשר מעלה קשיים, ובפרט התנהלותה לאחר פטירתו (פוסט בפייסבוק, אי-השתתפות בלוויה), בית הדין קבע כי אין בהתנהלות זו כדי לאיין את תקופת הזוגיות הממושכת וניהול משק הבית המשותף. הפסיקה מכירה בספקטרום רחב של מערכות יחסים אנושיות, ואין להציב "סטנדרט" אידיאלי. **סוף דבר** 20. בית הדין הכיר בכך שגם אם היו היבטים תועלתניים בקשר, וגם אם התובעת הפגינה התנהגות מעוררת תמיהה בתקופת מחלתו ופטירתו של המנוח, הרי שבתקופה הרלוונטית התקיימו יסודות המגורים המשותפים, ניהול משק בית משותף, וכן קיום חיי משפחה כבני זוג, הכוללים קשר רגשי. 21. **התביעה התקבלה.** התובעת מוכרת כ**ידועתו בציבור** של המנוח לצורך חוק הביטוח הלאומי. 22. בהתחשב בתוצאה ובאופן ניהול התביעה, הנתבע יישא בהוצאות התובעת בסך 1,500 ₪.