ת"א 3412/01

תקציר

המחלוקת היא על תוקפם של הניכויים שביצעה הנתבעת, קאר האוס בע"מ, מתשלומי דמי השכירות לתובעים, לעיריית ירושלים ומוריה לחברה לפיתוח ירושלים בע"מ, בגין הפעלת חניון ציבורי. בית המשפט קבע, כי ההסדר המאפשר לנתבעת לבצע את הניכויים תקף רק לחודשים ינואר ופברואר 1997. העירייה הסכימה לשאת בהפסדי הנתבעת מהפעלת החניון בתקופה זו. מועצת העיר אישרה את ההסדר אך הגבילה את משכו לחודשיים. הנתבעת לא הייתה מודעת להחלטת המועצה והמשיכה לבצע את הניכויים עד אוקטובר 2001. התובעים טענו כי ההסדר אינו חוקי לפי סעיף 203 לפקודת העיריות, הקובע תנאים למתן תוקף להתחייבות כספית מטעם העירייה. בית המשפט הסכים וקבע כי ההסדר אינו עומד בדרישות הסעיף מעבר לחודשיים. עוד נקבע כי ההסדר מהווה התחייבות כספית של העירייה, ולכן התנהלות התובעים, שעשויה הייתה לעורר בעיות השתק בנסיבות אחרות, אינה יכולה לגבור על דרישות סעיף 203. הנתבעת חויבה לפצות את התובעים בגין הסכומים שנוכו ממרץ 1997 ועד אוקטובר 2001. השופט ציין כי טיפולה של העירייה בפרשה היה רשלני וביקר את טענתה המאוחרת, אך החוק הספציפי של סעיף 203 הגן עליה במקרה זה.