בש"פ 1252/14

תקציר

פסק הדין המדובר הוא בדבר הארכת מעצרו של משיב מעבר לתקופה הרגילה של 40 יום לקטינים כמפורט בסעיף 10יא לחוק הנוער, החל על חשודים שלא הוגש נגדם כתב אישום. מעצרו, שהיה קטין בתחילת מעצרו, הוארך מספר פעמים בגין רצח מזעזע שביצע לכאורה בגיל 17. על אף שמלאו למשיב 18 שנים, עדיין אמורות לחול הוראות חוק הנוער בדבר מעצר, שכן השתלשלות האירועים שהובילה למעצרו החלה בהיותו קטין. השופט קובע כי החלטת המבקש להגיש בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 10יא לחוק הנוער, וכן סעיפים 59 ו-62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), הייתה זהירה אך לא הכרחית. על פי חוק הכשרות המשפטית, המשיב הוא כיום בגיר, ועל כן צריכות לחול הוראות הבגירות שבחוק המעצר. בנוסף, השופט מדגיש את קיומו של חשד סביר, עברו הפלילי של המשיב, הסיכון לשיבוש הליכי משפט והמשך החקירה כהצדקות להארכת מעצרו של המשיב. תקופת המעצר מוארכת בעשרה ימים, ולאחר חמישה ימים תסקיר שופט שלום, שכן מדובר במקרה חריג. החלטה זו מתקבלת מכוח הסמכות המוקנית בסעיף 62 לחוק המעצרים, הקובע את תקופת ההארכה המרבית.