ת"א 49394-10-20

תקציר

פסק דין זה דן בסכסוך בין תובע שמכר בית לנתבע, לבין סירובו של האחרון לשלם את מלוא התמורה עבור הבית. הנתבעת טענה כי היו מספר ליקויים בבית שלא נחשפו בפניה טרם חתימת הסכם המכר, וביקשה לנכות את עלות תיקון ליקויים אלה מיתרת התשלום. הם גם סירבו לשלם את הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם המכר, אותו דרשה התובעת. בית המשפט בחן את הליקויים הנטענים ומצא כי רובם לא הוכחו, ואת אלה שהוכחו, התובע לא ידע עליהם ולא יכול היה לדעת עליהם לפני מכירת הבית. לפיכך, טענת הנתבע לניכוי מהתמורה נכשלה. עוד קבע בית המשפט כי התובעת זכאית לפיצוי המוסכם, אשר הנתבע שלל שלא כדין. פיצוי זה נועד להרתיע פיגורים בתשלומים והיה פרופורציונלי באופן סביר לנזק שניתן היה לצפות בעת כריתת החוזה. לתובע נפסקו 131,500 ₪ כפיצוי מוסכם, ו-239,000 ₪ כיתרת הבית, בסך כולל 370,863 ₪ כולל הפרשי הצמדה וריבית. כמו כן חויב הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט, לרבות שכר טרחת מומחה, שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט, בסך 91,435 ₪. סכומים אלה היו אמורים להיות משולמים תוך 30 יום מיום הצגת פסק הדין בפני בא כוח הנתבע.