סע"ש 20750-05-19

תקציר

השופטת קבעה כי התובע, עובד שכיר, זכאי לתשלומים שונים מהנתבעת, מעסיקתו לשעבר, הנובעים מהפסקת העסקתו. התובע יקבל בין היתר 3,113 ₪ כפיצויי פיטורים, 6,696 ₪ כפדיון חופשות, 11,160 ₪ כפיצוי בגין שימוע שלא כדין ו-7,938 ₪ כדמי הבראה. סכומים אלה אמורים להיות צמודים ולשאת ריבית כנדרש בחוק מיום 1.3.2018, בניכוי 6,500 ₪ שהנתבעת כבר שילמה לתובע מתוך מוניטין. בנוסף, חויב הנתבע לפצות את התובע בגין שכר טרחת עורך דין, בסך 3,000 ₪, והוצאות משפט, בסך 500 ₪. השופטת פסקה כנגד טענת הנתבע כי התובע נטל ממנו הלוואה, כי הוא עובד עונתי וכי פוטר בעילה, ולכן הנתבע אינו זכאי לניכויים כלשהם. טענות הנתבע בדבר חתימת התובעת והסכם הוויתור התקבלו, וראו בהן לגיטימיות. תביעת התובעת להפרשי שכר מינימום נדחתה, שכן השופט קבע כי התובע קיבל שכר מעל שכר המינימום. לשני הצדדים יש 30 יום לערער על פסק הדין בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.