ת"א 57682-09-17

תקציר

התובעים, לרבות עיזבון המנוח והוריו, הגישו תביעה נגד הנתבע, המרכז לבריאות הנפש באר יעקב, בגין רשלנות רפואית שהובילה למותו של המנוח. המנוח, שסבל מדיכאון, אושפז פעמיים בבית החולים של הנאשם. במהלך אשפוזו השני הועבר ממחלקה סגורה למחלקה פתוחה ולאחר מכן שוחרר לביתו בחופשה, שלושה ימים לאחר שהוצא צו אשפוז כפוי. התובעים טענו כי החלטות אלה התקבלו ברשלנות ובטרם עת, ללא בדיקה מספקת של מצבו של המנוח וללא השלמת האבחנה והטיפול המתאים. לתמיכה בטענותיהם הגישו התובעים חוות דעת מומחים ועדויות של הצוות הרפואי המעורב. בית המשפט הסכים עם התובעים, וקבע כי הצוות הרפואי של הנתבעת לא הפעיל שיקול דעת סביר בטיפול במנוח. ההחלטה להעבירו ממחלקה סגורה למחלקה פתוחה התקבלה בחופזה, מבלי שנערכה הערכה מסודרת של מצבו ואך ורק על פי רצונו של המנוח. בנוסף, התרופות שנרשמו למנוח לא היו מספקות ולא התבססו על שיקול דעת סביר, שכן המינונים היו נמוכים מאוד וההשפעות טרם באו לידי ביטוי. כמו כן, גם שחרור המנוח לחופשה בביתו ללא אבחנה נכונה, ללא כל שיפור במצבו וללא טיפול תרופתי יעיל היה רשלני. בית המשפט הדגיש כי ההחלטות התקבלו מבלי שנערכה בדיקה מעמיקה של ההיסטוריה הרפואית של המנוח ומבלי להתחשב בחוות דעתם של גורמים רלוונטיים אחרים, תוך הסתמכות בלבד על דברי המנוח. באשר לנזקי התובעים, פסק בית המשפט לעיזבון 1,366,500 ₪ בגין הפסדי הכנסות בעבר ובעתיד, 600,000 ₪ בגין קיצור תוחלת החיים וכאב וסבל, ו-15,000 ₪ בגין הוצאות קבורה. אבי המנוח נפסק 200,000 ₪ בגין נזק נפשי, ואילו תביעת האם לנזק נפשי נדחתה חלקית בשל יכולתה להתמודד ולחזור לעבודה. סך כל הפיצויים שנפסקו לתובעים עמד על 2,181,500 ₪, בצירוף הוצאות משפט, שכר טרחת עורכי דין והפרשי הצמדה. כמו כן חויב הנתבע לשלם 20,000 ₪ בגין ניהול הודעת צד ג'.