עפ"א 47039-06-18

תקציר

המערערים הורשעו בהקמת מבנה ללא היתר ובשימוש בו ללא היתר, לפי חוק התכנון והבניה. הטענה העיקרית בערעור היא כי המשיב לא הוכיח מעבר לספק סביר כי המערערים זקוקים להיתר בניה לעבודות המבוצעות וכי שגה בית משפט קמא בהטיל את נטל ההוכחה על המערערים בדבר תחולת תקנות הפטור. בית המשפט קבע, כי המשיב עמד בנטל ההוכחה בדבר הצורך בהיתר בניה, וכי נטל ההוכחה בדבר תקנות הפטור מוטל על המערערים. עוד קבע בית המשפט כי המשיב הוכיח כי העבודות שבוצעו טעונות היתר וכי תקנות הפטור אינן חלות במקרה זה. לפיכך, נדחה הערעור על הרשעתם של המערערים. בית המשפט קיבל חלקית את הערעור על גזר הדין והתערב באופן מצומצם בהיקף צו ההריסה, והתיר למערערים להשאיר בהיתר את גדר הברזל ואת עמודי המבנה המקורי, ובלבד שהם נמצאים במקום שבו היו העמודים המקוריים. על המערערים להרוס את יתרת הקונסטרוקציה, לרבות הגג והקירות הצדדיים, עד ליום 6.6.2019, ואם לא יקבלו היתר חוקי עד אז. בית המשפט הורה כי לא יחול שינוי בכל הנוגע לרישום הערה בלשכת רישום המקרקעין ולזכותו של המשיב לבצע את צו ההריסה על חשבון המערערים אם לא יבצעו אותו בעצמם.