ב"ל 58510-07-21

תקציר

התובע, נהג אוטובוס תלמידים ותחבורה ציבורית משנת 2010, הגיש תביעה נגד הנתבע, בטענה כי עבודתו כללה תנועות צוואר ורעידות חוזרות ונשנות עקב נסיעה בדרכי עפר, פסי האטה וכבישים משובשים, שגרמו לו לחבלות בצוואר. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי התובעת עבדה 5-6 ימים בשבוע בין השנים 2010-2015 ו-4-6 ימים בשבוע משנת 2015 ועד היום, כאשר שעות העבודה היומיות נעו בין 7 ל-8.5 שעות. בית המשפט דחה את טענות התובעת בנוגע לנהיגה בדרכי עפר ופסי האטה, שכן הן לא הוכחו ולא עמדו בתדירות או ברציפות הנדרשת כדי להוות תשתית עובדתית למיקרוטראומה. התובע לא הביא ראיות מספיקות לגבי סוג האוטובוס, הבלמים והמושב, שלטענתו חסרים בו בולמי זעזועים ואין לו בלמי כיסא. כמו כן, בית המשפט ציין כי התובעת לא טענה למחלת מקצוע ספציפית שהוכרה בתקנות הביטוח הלאומי. על בסיס ממצאים אלה, החליט בית הדין למנות מומחה רפואי שיעריך את נזקיו הנטענים של התובע ויקבע את הקשר שלהם להעסקתו. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים ויימסר להם בהמשך.