ע"פ 930/07

תקציר

לאחר בחינת הראיות והטיעונים שהוצגו, הערעור נדחה. המערער טען כי החלטות פרוצדורליות שקיבל השופט, לרבות התערבות בחקירת עדים ודחיית דחיות, מהוות עילה לפסילה. עם זאת, סוגיות פרוצדורליות אלה, גם אם באופן תיאורטי הן יכולות להצדיק ערעור, אינן מצדיקות פסילה על פי תקדימים משפטיים מבוססים. בא כוח המערער הכיר בעמדה משפטית מקובלת זו, אך הציע לשקול זאת מחדש. פסק הדין הוותיק מבוסס על העיקרון לפיו לא ניתן להשתמש בקבלת החלטות של שופט כדי לטעון למשוא פנים ללא ראיות מוצקות. פסילת שופט בשל סוגיות פרוצדורליות עלולה לפגוע בפסיקה משפטית תקינה. הדרך הנכונה לערער על החלטות כאלה היא באמצעות ערעור פורמלי. בנוסף, טען המערער כי דברי השופט במהלך הדיון ביום 7.1.07 מעידים על משוא פנים. עם זאת, נקבע כי דברי השופט, אף שכוונו כלפי הסניגור והתייחסו להתנהלות המשפט, לא פגעו באובייקטיביות ולא הצביעו על קדם שיפוט נגד המערער. גם אם המערער הבחין במשוא פנים, חשש סובייקטיבי זה אינו מבסס פסילה. ככלל, החלטותיו ואמירותיו הפרוצדורליות של השופט אינן מעידות על משוא פנים ואינן מהוות עילה לפסילה. יש לציין כי הדיון היה מתוח, עובדה שהוכרה בערעור קודם של הנשיא ברק, אך יש לקוות כי ההליכים הבאים יתנהלו בצורה חלקה. לפיכך, הערעור נדחה, כאמור ביום 1.3.2007.