תא"מ 32139-06-14

תקציר

במוקד הפרשה עומדת שריפה טרגית שהתרחשה בנכס שכור, שהובילה למותו של דייר אחד ולהרס חפציו של דייר אחר. הדייר השני, התובע, תובע פיצוי מהנתבע, בעל הנכס, בגין ההפסדים שנגרמו בשריפה. השאלות העיקריות שעל בית המשפט להכריע בהן הן אחריותו של הנתבע וגובה הפיצויים שייפסקו. טענת התובע נסובה סביב שתי טענות עיקריות: האחת, כי הנכס חולק ללא היתר הבנייה הנדרש, דבר המהווה הפרת חובה חקוקה ורשלנות מצד הנתבעת. שנית, כי הנתבעת לא נקטה אמצעי בטיחות אש נאותים, שהיו יכולים למתן את נזקי השריפה. הנתבע, לעומת זאת, טוען כי השריפה נגרמה כתוצאה מפעולות בלתי מורשות של שכן וכי לא יכול היה לצפות אירוע זה באופן סביר. בנוסף, הנתבעת טוענת כי התובעת הפרה את הסכם השכירות בכך שהשתמשה בדירה לצרכים עסקיים ואחסנו פריטים שאינם מותרים על פי חוזה השכירות. בית המשפט פותח בהתייחסות לטענות המקדמיות שהעלה הנתבע, הנוגעות לנטל הראיה ולחבות הביטוח. היא דוחה טענות אלה וקובעת כי התובעת לא זנחה את טענותיה וכי הנתבעת אכן לא הייתה מחויבת לספק ביטוח לתכולת היחידה. לגופו של עניין, בית המשפט פוסק לטובת התובע בסוגיית האחריות הנזיקית. היא קובעת כי על הנתבע, כבעל הנכס, הוטלה האחריות להציג היתר בניה להסבת הנכס ליחידות דיור, דבר שלא עשה. היעדר היתר זה, יחד עם היעדר אמצעי בטיחות אש נאותים, מהווים רשלנות והפרת חובה חקוקה. בית המשפט מציין כי בעוד שהנאשם לא יכול היה לצפות את הגורם הספציפי לשריפה, הסיכון לשריפה עצמה היה בידיעתו או היה צריך להיות. המסקנה היא כי הנתבע אחראי מבחינה רעיונית לרשלנות זו, ומעמיד את אחריותו על 40%. באשר לתביעות החוזיות, בית המשפט מצדד בתובעת וקובע כי היא לא הפרה את הסכם השכירות בכך שאחסנה חלק מהפריטים למכירה בדירה. בית המשפט דוחה גם את טענת הנתבעת כי התובעת הכירה בהתאמת המקום בחתימתה על הסכם השכירות, שכן אין לצפות מהנתבעת לדעת על היעדר היתר בניה או מיגון אש מתאים. בקביעת גובה הנזק, מקבל בית המשפט את הערכת התובע, אשר נתמכה בעדויות עדים, שכן השריפה כילתה לחלוטין את תכולת הדירה ולא ניתן היה לקבל חוות דעת שמאי. בית המשפט מוצא כי הסכום המבוקש של 23,000 ₪ בגין עוגמת נפש והוצאות נוספות הוא סביר ופוסק סכום זה. בהתחשב בחבות הנתבע ובסכום המוסכם, בית המשפט קובע כי על הנתבע לפצות את התובע בסכום של 29,920 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה. בנוסף, הנתבע נדרש לשלם 6,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והחזר הוצאות. פסק הדין יבוצע בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.