ער"מ 35085-10-10

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור בנימוק שהמערער לא הציג סיבה משכנעת להצדיק מתן עדות באמצעות שיחת וידאו במקום להופיע בבית המשפט בישראל. החלטת הרשם הנכבדה מנומקת היטב ומתיישבת עם פסיקה מבוססת. למרות ההתקדמות הטכנולוגית המאפשרת שיחות ועידה בווידאו, הכלל הוותיק הוא שיש לחקור עדים בבית המשפט. המערער לא הוכיח סיבה מספקת להימנע מעדות פנים אל פנים בישראל. הרשם שקל בכובד ראש את טענות המערער ומצא אותן בלתי משכנעות. בנוסף, חששו של המערער לחייו אם ייסע לישראל לצורך מתן עדות נקבע כבלתי מבוסס. מרבית טענות המערערת התמקדו באי הנוחות שבתביעה בישראל ובחוסר הרלוונטיות הנטענת של התביעה, אולם טענות אלה לגופו של עניין לא נחשבו מכריעות בהקשר זה. זאת ועוד, מקצועו של המערער כעיתונאי לא הקנה לו חסינות מפני עדות אישית. בית המשפט הדגיש כי התקשורת והנסיעות המודרניות הפחיתו את משקלן של תביעות פורום פסולות, ולכן הנטייה להכיל אותן צריכה להצטמצם בהתאם. מאחר שהמערער לא העלה חששות כספיים והצד השני הסכים לשאת בהוצאותיו במידת הצורך, לא הייתה הצדקה לפטור אותו מהתייצבות בבית המשפט. לבסוף, טענת ההשתק השיפוטי, שהתבססה על פנייתו של צ'רנוי לבית המשפט האנגלי, לא נחשבה תקפה. בהתחשב בשיקולים אלה, הערעור נדחה, והמערערת אחראית להוצאות המשיבים ולשכר טרחת עורך הדין.