פש"ר 14936-07-10

תקציר

המנהל המיוחד להליכי חדלות פירעון מבקש לבטל שני מענקים שהעניק חייב, מר אוריאל מס, לבתו, פחות משלוש שנים לפני פתיחת הליכי פשיטת הרגל. המענק הראשון העביר 25% מזכויות הבעלות בדירתו של מיס, אותה ירש מאשתו, והמענק השני, חודש לאחר מכן, העביר את 50% הנותרים לבתו. המשיב, בתו של מר מיסים, מתנגדת לבקשה. היא הסתמכה תחילה על טיעונים פרוצדורליים, שאותם דחתה השופטת, שכן הם סותרים את החוק ומנסים ליזום התדיינות כפולה. השופט ציין כי לבית המשפט לחדלות פירעון סמכות לדון בעניין וכי טענות המשיב היו ניסיון פסול לסבך את ההליך. לגופו של עניין, השופט מצא כי המענקים ניתנו ללא תמורה ובתוך פרק הזמן הקבוע בחוק. נטל ההוכחה הוטל על המשיבה להוכיח כי החייבת לא הייתה חדלת פירעון בעת מתן המענקים, אך היא לא עשתה כן. הראיות הראו כי החברה של החייב, שעליה היה אחראי באופן אישי, נקלעה למצוקה כלכלית משמעותית, ושיקיה הוחזרו. השופט יישם את פסק הדין בערעור אזרחי 2975/09 בנק לאומי נ' דראל, אשר ראתה בחובות של חברה חובות של החייב במקרים כאלה. ניסיונותיה של המשיבה להראות את כושר הפירעון של אביה, כגון אשראי חדש והכנסת שותפים חדשים, לא צלחו ואף חיזקו את טענות הנאמן. יתר על כן, החייב עצמו, במכתב מאוחר יותר, הודה כי המענקים יכולים להתפרש כניסיון להבריח נכסים מנושים. השופט הגיע למסקנה כי התקיימו כל היסודות הדרושים לביטול המענקים לפי סעיף 96(ב) לפקודת פשיטת הרגל. לפיכך התקבלה הבקשה, והמשיבה חויבה לשלם למבקשת הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך 50,000 ₪, בשל התנהלותה הפרוצדורלית הבעייתית. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים, ולמשיב ניתנו 30 יום לציית.