ע"ע 7551-06-24

תקציר

פסק הדין דן בקבילותו של ערעור שכנגד בהקשר של התדיינות משפטית בעבודה. על פי התקנות, ערעור שכנגד חייב להיות קשור מהותית לערעור העיקרי, וכך גם ערעור עצמאי. בית הדין בוחן את בקשת החברה למחוק חלקים מהערעור הנגדי של העובד, שלטענת החברה אינם מקיימים את דרישת הקשר המהותי. הסוגיה הראשונה נוגעת לבקשת העובד להפרשי פיצויי פיטורים עבור תקופת העבודה הראשונה (2003-2005) ולפיצויים בגין פיטורים שלא כדין. בית הדין קובע כי אלה אכן קשורים לערעור העיקרי, שכן הם עוסקים בהכללת תוספת בשכרו הקבוע של העובד במהלך העסקתו הרציפה. לפיכך, בקשת החברה למחוק חלקים אלה נדחית. עם זאת, בית הדין נעתר לבקשת החברה להסיר את תביעת העובד לפיטורים שלא כדין מהערעור שכנגד, שכן אין לה קשר לערעור העיקרי ופותח חזית משפטית חדשה. לאחר מכן, בית הדין דן בבקשת העובד לדון בערעור שכנגד כערעור עצמאי, אך דוחה אותה משום שהערעור הנגדי הוגש לאחר שחלף המועד האחרון לערעור עצמאי, והעובד לא סיפק נימוקים מיוחדים לעיכוב. גם בקשתו החלופית של העובד להארכת מועד להגשת ערעור עצמאי נדחית, שכן העובד לא סיפק כל הצדקה מעבר לסיכוי שתביעותיו יתקבלו, וזו אינה עילה מספקת להארכה. כמו כן, ישנם הליכים תלויים ועומדים באותו עניין, והעובד לא העלה נימוקים נוספים לצד זה. בית המשפט מסיים בקביעת מועד לדיון בערעור ובערעור שכנגד וקובע כי הוצאות הבקשות יישקלו בתום ההליך. ההחלטה מועברת לצדדים.