ע"פ 1341/02

תקציר

המערערת, צעירה ילידת 1972, הורשעה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לאחר שגנבה 616,000 דולר מלקוחות מעסיקתה, מחלקת ניירות ערך במטבע חוץ של כור, במשך חמישה חודשים בשנים 1999-2000. היא העבירה את הכספים לחשבונות הבנק של אחיה בארה"ב באמצעות טפסי העברה בנקאית מזויפים, זייפה חתימות וביצעה רישומים מזויפים בספרי החברה כדי להסתיר את הגניבה. היא נמצאה אשמה בשורה של עבירות, כולל גניבה על ידי עובד וזיוף, ונידונה לחמש שנות מאסר, כאשר שלוש וחצי שנים ירוצו והיתר על תנאי. בית המשפט שקל את עברה הנקי, החרטה והמחלה הכרונית שלה, אך הדגיש את ההרתעה מכיוון שאף אחד מהכסף שנגנב לא הוחזר בתחילה. לאחר מתן גזר הדין הגיעה משפחתה לפשרה עם החברה והמבטחת שלה ולשלם 350 אלף שקל לאחר מכירת הרכב המשפחתי. המערערת ערערה, בטענה שההרעה במצבה הבריאותי בכלא והפיצוי החלקי מצדיקים עונש קל יותר. בית המשפט הכיר באינטרס הציבורי לעודד פיצויים, מה שהוביל לעונש מתוקן שבו היא תרצה שלוש שנים במקום מלוא תקופת המאסר. החלטה זו איזנה בין יעדי הענישה, ובפרט הרתעה ועידוד מאמצי השבת רכוש.