רע"א 4361-01-18

תקציר

נראה כי פסק הדין המדובר קשור לתביעה אזרחית בישראל, בה מעורב נתבע זר ובקשה להיתר המצאה. השופט מקבל את ערעור הנתבעים, ומאפשר להם לערער על ההחלטה לבטל את היתר ההמצאה שלהם מחוץ לתחום השיפוט. פסק הדין משרטט את הקריטריונים להיתרי המצאה ומגיע למסקנה כי טענת התובע נגד הנתבעת, שסובבת סביב הסכם חתום, אינה ראויה דיה. זאת, בשל אופיו של ההסכם, שאינו מטיל אחריות אישית על הנתבע, והיעדר טענות לחוסר תום לב בתביעה. השופטת מדגישה כי פרשנותו של התובע להסכם אינה סבירה וכי פרשנותו של הנתבע הגיונית יותר. יתר על כן, הטענה והבקשה להיתר ההמצאה אינן מתיישבות, כאשר הטענה נעדרת טענות לחוסר תום לב במהלך המשא ומתן. מאחר והנתבעים מתגוררים מחוץ לישראל, מנהלים עסקים בינלאומיים והחוזה כתוב באנגלית, השופט קובע כי אין עילת תביעה נגדם בישראל. לפיכך, היתר ההמצאה לנתבע מחוץ לתחום השיפוט דינו בטל, התובע נדרש לכסות את הוצאותיו המשפטיות של הנתבע, והערבות של הנתבע מוחזרת להם.