עק"נ 10944-09-12

תקציר

המערערים, בני זוג נשואים, הורשעו במספר עבירות לרבות תקיפה, איומים, לשון הרע ופגיעה בפרטיות, כלפי המשיב. האישומים נגדם כללו הטרדה מינית, שליחת מכתבי לשון הרע על המשיבה לרשויות השונות וחדירה לפרטיותה באמצעות השגת מידע פרטי אודותיה ושימוש בו. המערערים ערערו על פסק הדין וטענו כי שגה בית המשפט בממצאיו העובדתיים והמהימנים, במיוחד נוכח הסתירות בגרסת המשיב לאירועים. עם זאת, ערכאת הערעור קבעה כי קביעותיו של בית משפט קמא סבירות ומבוססות, וכי אין מקום להתערב בממצאי המהימנות. באשר להרשעה בגין לשון הרע טענו המערערים כי יסוד ה"פרסום" לא הוכח, וכי קמה להם הגנת "אמת בפרסום" ו"תום לב". בית המשפט דחה טענות אלה וקבע כי דרישת הפרסום התקיימה, וכי טענות המערערים לא הוכחו כנכונות ונבעו מחוסר תום לב. המערערים הורשעו גם בחדירה לפרטיות בגין קבלת המידע הפרטי של המשיב ושימוש בו ללא הרשאה. בית המשפט קבע כי מעשיהם אינם נופלים תחת הגנות חוק הפרטיות, וכי הם לא פעלו בתום לב. לחילופין ערערו המערערים על גזר הדין, והמשיב ערער בערעור נגדי וביקש להחמיר את הענישה ופיצוי גבוה יותר. ערכאת הערעור דחתה את ערעור המערערים על הכרעת הדין וההרשעה, אך קיבלה את ערעור המשיב בחלקו, והגדילה את סכומי הפיצוי וההוצאות.