תא"ק 3368-05-13

תקציר

בפסק דין זה טען התובע כי הנתבעת לוותה ממנו 46,000 דולר בשנת 2006 והסכימה להחזיר לו תוך שנה, אך לא עשתה כן למרות בקשות מרובות. הנתבע, לעומת זאת, הציג גרסה שונה לאירועים, וטען כי הכסף לא היה הלוואה אלא חלק מהסכם לרכישת בית מגורים. לטענת הנתבע, התובע הינו בעל מניות בחברה המוכרת את הבית, והתשלום לא הוצהר בעסקת המקרקעין. הנתבע טען כי כל תשלומיו בוצעו ממקורות עצמאיים וכי הוא מילא את כל התחייבויותיו החוזיות. עוד טען כי החברה הפרה את החוזה בכך שלא מסרה בית ללא רבב בזמן. הנתבעת הכחישה כי שילמה לתובע 58,000 ₪ בשנת 2012 וטענה כי התובעת מנסה להאריך את תקופת ההתיישנות. בית המשפט, לאחר שבחן את חומר הראיות וחקר את הנאשם חקירה נגדית, התיר לנאשם להתגונן ללא צורך בהפקדה. השופטת הדגישה כי בשלב זה טענות הנתבע לא הופרכו והיוו הגנה תקפה. בנוסף, הורה בית המשפט על מחיקת תוצאת בדיקת פוליגרף מהתיק, בהיותה ראיה בלתי קבילה, ופסק לנאשם הוצאות משפט. התיק הועבר להליך רגיל, ותצהיר הנתבע ישמש ככתב הגנתו, למעט הסעיף הקשור לבדיקת הפוליגרף.