ע"ע 2635-01-15

תקציר

בפסק דין זה של בית הדין לעבודה לא התייצבה המשיבה לדיון ולא הגישה טענות, מה שגרם לבית הדין להמשיך בהיעדרם. טענות המערערת הצליחו באופן חלקי בנוגע לפערי שכר יומיים, דמי חגים, דמי הבראה וריבית צבורה. לגופו של עניין, בית המשפט התערב בקביעת שכרו של בית הדין האזורי לאחר שמצא כי תלושי השכר והעדויות אינם משקפים נאמנה את השתכרותו של המערער, וקבע כי שיעורו היומי אכן היה 400 ₪ ולא 154 ₪ כפי שנרשם בתחילה. עוד קבע בית המשפט כי המערער עבד 20 במקום 22 הימים החודשיים הנתבעים, דבר שהשפיע על חישוב זכאותו. משכך, נפסקים למערערת פיצויים מותאמים בגין פדיון חופשות, הפרשי פיטורים, הודעה מוקדמת, פנסיה ודמי חגים, כל אחד מהם כפוף להצמדה וריבית סטטוטורית. בית המשפט הפריך את הפסיקה הקודמת בעניין דמי הבראה בשל ניכויים פסולים. בסופו של דבר, מוענקות למערערת זכאויות כספיות ספציפיות בסך עשרות אלפי שקלים, לצד עלויות ועמלות, המדגישות עוד יותר את הצורך של המעסיקים לנהל רישומי שכר ותעסוקה מדויקים. פסק הדין הסופי משקף תיקון מחושב של פערים שהתעלמו מהם בעבר בתשלומי שכר וזכאות, ומדגיש את ההגנה המשפטית המוצעת לעובדים במקרים של פיקוח מנהלי או טעות בהקשר של דיני עבודה.