עת"מ 34246-06-22

תקציר

העותר מערער על חיובי ארנונה שהוטלו עליו עקב רישום החזקתו בנכס. בית המשפט המליץ לעותר למשוך את עתירתו בשל קשיים משמעותיים, אך העותר סירב. העותר טוען כי לא חתם על הסכם השכירות שהביא לשינוי החזקה בנכס לשמו, ולא ידע על כך. עם זאת, בית המשפט קבע אחרת, והגיע למסקנה כי העותר אכן חתם על ההסכם וידע על החזקתו בנכס ועל החובות הנלווים אליו. משכך, היה על העותר לפעול על פי הליכי ההשגה והערר הקבועים בחוק הרשויות המקומיות, אך לא עשה כן. בית המשפט דחה גם את טענות העותר בנוגע להתנהלות העירייה ולהמשך רישום החזקתו, ולא מצא פגמים בפעולות העירייה. כמו כן, העתירה נדחתה משום שהוגשה באיחור מיותר של עשר שנים, דבר המקשה על בחינת הטענות העובדתיות. העותרת לא סיפקה נימוקים לשיהוי זה, והתקיימו המרכיבים האובייקטיביים והסובייקטיביים של השיהוי. בנוסף, דחה בית המשפט את טענות העותר כי החיובים התיישנו וכי הודעת הדרישה לא הוגשה כדין. ככלל, העתירה נדחתה, והעותר חויב בכיסוי הוצאות המשיב.