רע"א 3638/14

תקציר

פסק הדין הנדון הוא בתביעה אזרחית שהוגשה נגד מדינת ישראל על ידי המשיב 1, שניהל משק חקלאי, בטענה כי המדינה לא אפשרה העסקת עובדים זרים, דבר שהוביל למחסור בכוח אדם ולנזקים כספיים כתוצאה מכך. במהלך ההליך התברר כי אביו של המשיב 1, שהיה מעורב גם בניהול המשק, נפטר לפני הגשת התביעה, והוגשה בקשה לצרף את יורשי האב כמשיבים נוספים. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה, והוביל את המדינה לערער. פסק הדין דוחה את ערעור המדינה, וקובע כי ניתן לצרף את היורשים כבעלי דין. מסקנתה היא כי ההחלטה לתקן את כתב התביעה ולכלול בו את היורשים מוצדקת, שכן הם צדדים הכרחיים וישנם נושאים בולטים הקשורים אליהם הדורשים בירור. עם זאת, השופט קובע כי החלטת בית המשפט המחוזי בעניין תקופת ההתיישנות והשפעתה על התיק לא הייתה מוצדקת דיה. לפיכך, היבט זה של ההחלטה בטל, והתיק מוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שידון מחדש בטענת ההתיישנות ויקבע את דרך הפעולה הראויה בהתאם לנסיבות הספציפיות. פסק הדין מדגיש כי ההחלטה על תיקון כתב התביעה נתונה לשיקול דעתה של הערכאה הפרוצדורלית והיא עניין פרוצדורלי, התערבות ערכאת הערעור היא חריגה. כמו כן, לא היה מקום לטענת המדינה בדבר היעדר תצהיר תומך לבקשת התיקון.