ת"א 2330/05

תקציר

פסק דין זה עוסק בשתי תביעות שהגישה חברת קראשי נגד חברת עמי ומנהלה, הנתבע 2, בגין חיקוי 21 מוצרי יודאיקה בתביעה הראשונה (ת"א 2330/05) ועוד 10 מוצרים בתביעה השנייה (ת"א 2122/07), תוך הפרת הסכם הפשרה בין הצדדים. בהסכם הפשרה, שניתן לו תוקף של פסק דין, נקבע כי עמי יתחייב שלא להעתיק את דגמי היודאיקה של קרשי במשך חמש שנים. בית המשפט בחן כל אחד מהמוצרים ומצא כי בחלק מהמקרים הדמיון בין המוצרים של שתי החברות היה כזה שיש בו כדי להוות הפרה של הסכם הפשרה ועוולת גניבת עין. במקרים אלה הוציא בית המשפט צו מניעה קבוע האוסר על עמי לשווק את המוצרים המפרים והורה לה לשלם פיצויים לקרשי ללא הוכחת נזק בסך של 30,000 ₪ בגין כל הפרה, בסך כולל של 300,000 ₪. הפרות אלה כוללות שני דגמי חנוכיות (30016 ו-30018), מנורת מקדש (9313), מפתח פרנסה (דגמים 222 ו-223) ומתקן יין עם גביעים (11018). בנוסף, מצא בית המשפט כי הנתבעת 2 הפרה באופן אישי את הסכם הפשרה ולפיכך היא חייבת ביחד ולחוד עם הנתבע 1 בתשלום הסכומים הנ"ל, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 60,000 ₪. יתר הטענות לגבי יתר המוצרים נדחו.