ע"פ 8939/08

תקציר

הכרעת הדין דנה בערעורו של אדם שהורשע בעבירות סמים, לרבות הקלה על הכנסת סמים לשטח ישראל. המערער טען כי מעורבותו בעסקאות סמים לא הוכחה מעבר לספק סביר וכי היו מחדלי חקירה שהיו צריכים להביא לזיכויו. עם זאת, בית המשפט מצא את דברי העדים בחקירותיהם כמהימנים ושקל אותם לצד ראיות אחרות, לרבות מסדרי זיהוי, דברי המערער עצמו וראיות תומכות שחיזקו את מהימנות חקירותיהם של העדים. בית המשפט בחן גם את טענת המערער כי הגנתו הופרה בשל איחור במסירת צילומי המעקב, אך מצא כי מחדל זה לא פגע ביכולתו להתגונן ביעילות. בנוסף, קבע בית המשפט כי הנסיבות האובייקטיביות הסובבות את העבירות מקימות חזקה עובדתית בדבר מודעותו של המערער או עיוורונו המכוון באשר לטיב מעשיו, וכי טענותיו בדבר יסודות העבירות אינן משכנעות. בהתייחסו לגזר הדין הסכים בית המשפט עם החלטת בית המשפט המחוזי שלא ליתן משקל מופרז לנסיבותיו האישיות של המערער, תוך הדגשת חומרת עבירות הסמים והצורך בענישה מרתיעה. עוד הסכים בית המשפט כי תפקידו של המערער ברשת הסמים, אף שאינו מרכזי, חיוני ומצדיק עונש משמעותי. כמו כן, אישר בית המשפט המחוזי את החלטת בית המשפט המחוזי לרצות באופן חלקי את עונשו המותנה הקודם של המערער בגין עבירה נפרדת במקביל לעונש החדש, בהתחשב בעיתוי ביצוע העבירות הנוכחיות ובחוסר החרטה של המערער. השופטים הגיעו למסקנה כי אין עילה להתערב בעונש שהוטל, ולכן הערעור נדחה. השופט רובינשטיין נתן את פסק הדין, עליו הסכימו השופטים ג'ובראן והנדל.