רבני 986268/05

תקציר

המקרה עוסק בבעלות על דירה שנרכשה על ידי בני זוג במהלך נישואיהם. הדירה נרשמה תחילה על שם הבעל, ולאחר מכן הועברה מחצית על שם האישה. לאחר גירושיהם, הגיש הבעל לשעבר תביעה נגד גרושתו, בטענה כי רישום הדירה בשני השמות אינו מייצג את ההשקעה בפועל בדירה, וביקש מבית המשפט לקבוע את הבעלות בפועל על סמך התרומות הכספיות של שני הצדדים. פסק הדין של בית הדין האזורי היה חצוי, כאשר הרוב קבע כי הדירה שייכת לאישה, והמיעוט הכריע לטובת הבעל. ערכאת הערעור, בהרכב של שלושה שופטים, סקרה את פסק הדין הקודם ואת העמדות ההלכתיות. השופט צבי בן יעקב הסביר את הרקע ההלכתי ופסקי דין קודמים הקשורים למקרה, והגיע למסקנה כי יש לרשום את הדירה 70.8% על שם האישה ו-29.2% על שם הבעל, ועל האישה להתחיל לשלם דמי שימוש לבעל מיום פסק הדין. השופט שלמה שפירא הסכים עם פסק הדין בפשרה. השופט אליעזר איגרא הגיע למסקנה כי יש לקבל את פסק הדין באופן חלקי, וקיבל את הפשרה שהציע השופט בן יעקב.