ע"פ 13400-05-22

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית משפט השלום בירושלים לבטל כתב אישום נגד אסף טופול בעילה של הגנה מפני צדק. כתב האישום מייחס לטופול עבירות של איומים והסגת גבול פלילית כלפי שכנו. בית משפט השלום פסק לטובת טופול, בנימוק של חשש להוגנות הליך החקירה ופגיעה בתחושת השוויון בפני החוק, שכן לא הוגש כתב אישום נגד המתלונן, שדחף קלות את טופול במהלך האירוע. פסק הדין של בית המשפט המחוזי הופך את החלטת בית משפט השלום ומחזיר את התיק לבית משפט השלום לדיון נוסף. בית המשפט המחוזי מוצא כי התשתית הראייתית לפסק דינו של בית משפט השלום לא הייתה מספקת. לאשתו של המתלונן, שהיא פרקליטה במחלקה הפלילית בפרקליטות מחוז ירושלים, לא הייתה מעורבות משמעותית בחקירה, והקשרים וקשרי העבודה עליהם הצביע השופט לא הצביעו על השפעה פסולה על הליכי החקירה. זאת ועוד, בית המשפט המחוזי מציין כי בית משפט השלום לא התחשב בהסבר המדינה לטיפולים השונים בטופול ובמתלונן, והוא כי למתלונן הגנה לפי חוק המקרקעין. בית המשפט מחליט להחזיר את התיק לבית משפט השלום על מנת שיבדוק ויבהיר את סוגיית האכיפה הבררנית והאם הייתה הצדקה מהותית לטיפולים השונים. בית המשפט מדגיש כי ממצאים של ניגוד עניינים והשפעה בלתי הוגנת צריכים להיעשות בזהירות, שכן הם עלולים לפגוע בצדדים הנוגעים בדבר. בסופו של דבר, מקבל בית המשפט המחוזי את ערעור המדינה, מבטל את החלטת בית משפט השלום ומורה על דיון חוזר בתיק בבית משפט השלום, מבלי לגרוע מההוראה בדבר קיום בירור טענת האכיפה הבררנית.