ע"מ 44833-02-22

תקציר

פסק הדין הנדון מתבסס על סעיף 353א לחוק החברות, הקובע כי חברות בערבון מוגבל חייבות להמציא ערבות לתשלום הוצאות הנתבע אם הנתבע יזכה בתביעה. לבית המשפט יש סמכות לוותר על דרישה זו אם החברה יכולה להוכיח שהיא יכולה לשלם את ההוצאות או אם הנסיבות אינן מצדיקות את הערבות. סעיף זה חל גם על ערעורי מס, ויוצר חזקה לפיה חברות בע"מ חייבות להעמיד ערבות אלא אם כן הן יכולות להוכיח אחרת. המשיב במקרה זה הביא ראיות לכך שהחברה המערערת אינה פעילה ואין לה נכסים רשומים, דבר המעלה חשש בדבר היכולת לשלם את הוצאות המשיב אם הערעור לא יצלח. המערער לא הפריך ראיות אלה כראוי. בית המשפט דחה גם את טענתו העקרונית של המערער נגד הפקדת הערבות, שכן טענה כזו נדחתה בעבר על ידי ערכאות גבוהות יותר. יתר על כן, בית המשפט מצא כי סיכויי ההצלחה בערעור אינם גבוהים דיים כדי להצדיק מתן פטור למערער ממתן ערובה. עם זאת, בהתחשב בזכותו של המערער לגשת לערכאות ובאינטרסים העומדים על הפרק, נקט בית המשפט מתינות בקביעת סכום הערבות, וקבע אותו על 35,000 ₪, שעל המערער להפקיד עד למועד שנקבע. אם הסכום לא יופקד, הערעור יידחה. לבסוף, נוכח התנהלות המערערת, קבע בית המשפט כי המערערת תישא בהוצאות המשיב בגין הגשת הבקשה בסך 7,000 ₪.