רע"א 6849/16

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לתביעה ייצוגית שהוגשה נגד מבקש שבבעלותו תחנת דלק בישראל. המחלוקת נסובה סביב פרשנות המונח "משאבה" בצו הפיקוח, המסדיר את תמחור שירותי הבנזין והתדלוק. בעל תחנת הדלק טען כי בתחנה שלהם יש ארבע "משאבות", ובכך הצדיק גביית מחיר גבוה יותר עבור שיטות תדלוק מסוימות. עם זאת, המשיב טען כי בתחנה היו שמונה צינורות מילוי, כאשר רק שניים היו בשירות עצמי, דבר שהפר את צו הפיקוח. בית משפט קמא קיבל את בקשת המשיב לאישור התובענה הייצוגית, והביא את המבקשת לבקש רשות ערעור על החלטה זו. בפסק דין זה מנמק השופט הנמקה מקיפה לדחיית בקשת רשות הערעור. השופט מקבל את החלטת בית משפט קמא בקובעו כי פרשנותו של העותר לצו הפיקוח אינה עולה בקנה אחד עם תכליתו. זאת ועוד, השופטת מסכימה עם עמדת בית משפט קמא כי הצו אינו קובע את מחיר שירותי התדלוק אלא קובע תנאים לגביית מחיר גבוה יותר עבור בנזין. השופט מדגיש כי מסקנה זו כבר הושגה בפסיקה קודמת של בג"ץ ולכן אינה פתוחה לערעור. באשר לטענת המבקשים בדבר טופס בדיקה חתום מטעם משרד התשתיות, אשר לדעתם אישר את עמידתם בצו הפיקוח, שב השופט ומסכים עם הערכתו של בית משפט קמא כי אין די בראיות אלה כדי לדחות את בקשת האישור בשלב זה. השופט מדגיש כי ערכאת הערעור ממעטת להתערב בהערכת הראיות של הערכאה הנמוכה יותר, ואין זו סיבה מספקת להיעתר לערעור. משכך, בקשת רשות הערעור נדחית, והמבקש חויב לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 20,000 ₪. השופט נותן את פסק הדין, מדגיש כי כל ערעור נוסף הוא מיותר, ובכך מסכם את העניין.