עפ"ת 38038-05-20

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בנהג מונית שפגע והרג הולך רגל. הראיה העיקרית היא עדותו של עד הראייה סלמאן, שגרסתו לאירועים שהובילו לתאונה הייתה שונה מהותית מהודעתו שניתנה זמן קצר לאחר האירוע. ערכאת הערעור, אף שבדרך כלל אינה ששה לבטל קביעות עובדתיות ומהימנות של בתי משפט פרוצדורליים, רשאית לעשות כן כאשר נפלו טעויות מהותיות. רוב השופטים סבורים כי נעשו טעויות כאלה במקרה זה, ומציינים כי עדותו של סלמאן הייתה הראיה היחידה המפריכה את גרסת הנאשם לאירועים. השופטת פורת והשופטת חן-ברק מדגישות כי עדותו של סלמאן, שניתנה חמש שנים לאחר התאונה, אינה אמינה, וכי בית משפט קמא לא בחן כראוי את סתירותיה. עוד הם מציינים כי הראיות הפיזיות תומכות בטענת הנתבע כי התאונה הייתה בלתי נמנעת. מנגד, סגן הנשיא אליקים חולק על כך, אינו מוצא עילה להתערב בקביעות מהימנותו של בית משפט קמא וסבור כי פסק הדין מוצדק מעבר לספק סביר. החלטת הרוב מביאה לזיכויו של המערער, ואילו אליקים מצביעה לדחות את הערעור ולקיים את פסק הדין המקורי.