ע"פ 7874/15

תקציר

בבואו לדון בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, בחן בית המשפט את הודעת הערעור, הראיות והמסמכים הקשורים אליו, והגיע בסופו של דבר למסקנה כי יש לדחות את הערעור על הסף. הערעור ערער בעיקר על ממצאיו העובדתיים והערכות המהימנות של בית המשפט המחוזי, שהיטיבו עם המתלוננת, שעדותה נמצאה אמינה ונתמכת דיה בראיות. צוין כי בתי המשפט לערעורים מתערבים רק לעתים רחוקות בממצאי הערכאות הפרוצדורליות, אלא אם כן קיימת טעות ברורה או חוסר עקביות בראיות. חרף טענת המערער כי גרסתה של המתלוננת הייתה חלום, מצא בית המשפט טענה זו בלתי מבוססת, שכן גרסתה של המתלוננת נותרה עקבית ואמינה, ונתמכה בעדותו של בן זוגה. חוות הדעת שהציג המערער נדחו מאחר שלא סיפקו תמיכה ממשית לתיאוריית החלום. יתר על כן, בית המשפט לא מצא כל אפשרות פיזית בהתרחשות המעשים הנטענים. פגמים בחקירה, כגון היעדר בדיקת DNA, הוכרו אך נמצאו לא משמעותיים מספיק כדי לערער את התמיכה הראייתית בהרשעה. בגזר הדין לא מצא בית המשפט עילה להתערב, שכן גזר הדין והפיצוי נפלו במסגרת ההנחיות המקובלות בהתחשב בחומרת העבירה ובהשפעתה הפסיכולוגית על המתלוננת. השופטים י' דנציגר וד' מינץ הסכימו עם פסק דינו של השופט א' פוגלמן, והערעור נדחה בסופו של דבר מכל הנימוקים, תוך שמירה על ההחלטה וגזר הדין המקוריים.