בש"א 1812/12

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור בנימוק שהחלטות בית המשפט המחוזי לא היו חד-משמעיות בקביעה שהן ניתנו על ידי הרשם. אין דמיון למקרה קודם, רולן בע"מ נ' מדינת ישראל, שבה נוצרה אי בהירות משום שהרשם מונה לשופט באמצע התיק. במקרה זה, מעמדו של הרשם נותר עקבי לאורך כל ההליך. פסק הדין גם סותר את טענת המערערת כי ניתן לקבוע את סיווג ההליך על סמך הרישום במערכת בתי המשפט, וקובע כי נוסח ההחלטה עצמו הוא הקובע. יתר על כן, פסק הדין מדגיש כי כל עמימות לגבי "כובע" מקבלי ההחלטות צריכה להתברר בפני הרשם, תוך קידום בהירות ושוויון בין בעלי הדין. פסק הדין מתייחס גם לנקודת הערעור השנייה, וקובע כי החלטת הרשם אינה פסק דין אלא בקשה לביטול פסק דין במעמד צד אחד, שדרך הפעולה הראויה לגביו היא לבקש רשות ערעור. השופט מציין כי ניסיונות חוזרים ונשנים "להחיות" את זכות הערעור באמצעות הליכים מוזרים אינם מעשיים. מאחר שבקשת רשות הערעור לא הוגשה לפי סדרי הדין, מציע השופט כי על המערער לבקש מבית המשפט המחוזי ארכה להגשת הערעור, אשר לאחר מכן ניתן יהיה לבחון אותה לגופו. הערעור ובקשת רשות הערעור נדחים, ומשלא התבקשה תגובת המשיבים, לא ייפסקו הוצאות. פסק דין זה הוא סופי, וניתן ביום 20.3.2012.