ת"א 22088-05-16

תקציר

התובעים, בעלי דירות בבניין, תבעו את הנתבע, קבלן הפרויקט, בגין כשלים בביצוע הפרויקט במסגרת תמ"א 38, לרבות עיכובים במסירה, ליקויים בדירה ובעיות במעלית. בתחילה, המעלית תוכננה להכיל שישה נוסעים אך שונתה לחמישה, ולאחר מכן ארבעה, בשל אילוצים אדריכליים בלתי צפויים. הנאשם הגדיל את כושר הנשיאה של המעלית במהלך המשפט, והיא סווגה מחדש כמעלית לחמישה אנשים. בית המשפט קיבל את טענת הנתבעת כי ערך הדירה לא פחת וכי גודל המעלית הוא המקסימום האפשרי תחת האילוצים. התובעים טענו גם לתשלום יתר בסך 29,300 שקל, אשר לטענת הנתבע היו בגין שינויים שביקשו התובעים והוצאות משפט נוספות. בית המשפט מצא כי התובעים שילמו 10,000 ש"ח עבור שינויים אך לא הסכימו במפורש ל-19,300 השקלים הנותרים, והורה לנתבעת להשיב סכום זה. באשר לאיחור במסירה, מצא בית המשפט את הנתבע אשם והורה על פיצוי בסך 60,000 ₪. התובעים תבעו ליקויי בנייה שונים ותבעו פיצוי בגין עוגמת נפש. בית המשפט פסק לתובעים סכומים שונים בגין פגמים, אך דחה את תביעתם בגין עוגמת נפש שאינה ישימה במקרה זה. בסך הכל חויבה הנתבעת לשלם לתובעים 93,738 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. התובעים חויבו במלוא הוצאות המומחים ושכר טרחת עורכי הדין. כמו כן נצטווה הנתבע להעתיק שני פאנלים סולאריים מול חלון דירתם של התובעים.