ע"פ 759/16

תקציר

במקרה הנדון, החליט בית המשפט לדחות את הערעור, תוך שהוא קובע כי על ערכאת הערעור להתערב בגזרי דין רק במצבים חריגים בהם נפלה טעות מהותית או ענישה מופרזת. בהתייחסו למקרי עבר, הדגיש בית המשפט כי אלימות הפוגעת בשלמות הגוף היא בלתי נסבלת בחברה מתוקנת, ועונשים הולמים ומשמעותיים חייבים להרתיע יחידים מלפתור סכסוכים באמצעות כוח. המערער, לאחר שהתחמש וגרם למתלונן חבלות קשות המובילות לנכות לצמיתות, טען כנגד היקף הנזק וערער על המלצות שירות המבחן. עם זאת, בית המשפט מצא כי הודאתו המאוחרת וחוסר האמפתיה שלו אינם מספיקים להקלה והדגיש כי גזר דינו של בית המשפט המחוזי עולה בקנה אחד עם הנהלים המקובלים למרות שאינו עולה בקנה אחד עם המלצות מאסר על תנאי. בית המשפט שב והדגיש כי גזר הדין חייב להביא בחשבון גמול והרתעה ציבורית, ומאחר שהעונש שנגזר היה ברף הנמוך של הענישה ההולמת, לא הייתה כל הצדקה להתערבות. השופטים ז' זילברטל ומ' מזוז הסכימו עם פסק דינה של השופטת א' חיות, והערעור נדחה ליום 13.6.2016.