רת"ק 1381-06-23

תקציר

בפסק דין זה משרטטת השופטת תחילה את המקרה הנדון, שהוא בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם שדחה את תביעת התובעים לפיצוי מהנתבעת בגין איחור במסירת דירה שרכשו ממנה. התובעים טענו כי השיהוי נגרם על ידי הנתבעת וכי יש לפצותם על פי חוק המכר (דירות). הנתבעת, לעומת זאת, טענה כי העיכוב נבע מכך שביקשו התובעים לבצע שינויים בדירה ואיחור בתשלום. בית משפט קמא פסק לטובת הנתבע, אך ערכאת הערעור קיבלה חלקית את בקשת התובעים למתן רשות ערעור. השופט מדגיש את היקף ההתערבות המצומצם בפסקי הדין של בתי המשפט לתביעות קטנות ואת הקושי להתערב בקביעות עובדתיות. השופטת מסכימה עם ממצאיו של בית משפט קמא בעניין מועד המסירה החוזי וחתימת נספח התיקון, אשר האריך את תקופת המסירה. השופטת מסכימה גם עם הקביעה כי התשלום האחרון של התובעים בוצע ביום 13.7.2021. עם זאת, השופט מוצא טעות בפרשנותו של בית משפט קמא לאי מסירת מחסן צמוד לדירה ומגיע למסקנה כי הדבר מצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור. השופטת קובעת כי מסירת הדירה ללא המחסן מהווה שיהוי שבגינו על הנתבע לפצות את התובעים. הדירה ללא המחסן אינה המוצר שרכשו התובעים, וחוק המכר נועד לפצות את הרוכשים בגין אי נוחות זו. מאחר שאין מחלוקת כי המחסן לא נמסר, ולא הועלו טענות על כך שהעיכוב נובע מנסיבות שאינן בשליטת המוכר, על הנתבעת לפצות את התובעים בגין האיחור במסירת המחסן, השקול לאיחור במסירת הדירה. על פי חוק המכר, התובעים זכאים לפיצוי החל מיום 15.6.2021, חודש לאחר מועד האספקה החוזי, ועד למסירת המחסן אליהם. סכום הפיצוי ייקבע על ידי בית המשפט קמא. בקשת רשות הערעור מתקבלת, הערעור מתקבל בסוגיה הנ"ל, והתיק מוחזר לבית המשפט קמא לצורך הכרעה בפיצויים. המשיב מצווה לשאת בהוצאות התובעים, והפיקדון הכספי של התובעים מוחזר להם.