רע"פ 69538-11-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המבוסס אך ורק על הנתונים שסופקו בפסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים ובחידושים משפטיים (אם קיימים): **ניתוח משפטי של בקשת רשות ערעור בעניין עונש** **מבוא** החלטה זו של בית המשפט העליון (כבוד השופט אלכס שטיין) דנה בבקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי מיכאל אשור ("המבקש") נגד מדינת ישראל ("המשיבה"). הבקשה הוגשה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, אשר דחה את ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום נתניה. עיקר המחלוקת נוגעת לחומרת העונש שהושת על המבקש. **עילות הערעור והטענות העיקריות של המבקש** המבקש מלין על מספר היבטים של גזר הדין: 1. **קביעת מתחם הענישה:** המבקש טוען כי בית המשפט שגה בקביעת מתחם הענישה בעניינו, כלומר, בטווח העונשים הסביר שנלקח בחשבון. 2. **חומרת העונש בתוך המתחם:** גם בתוך המתחם שנקבע, טוען המבקש כי העונש שהושת עליו חמור יתר על המידה. הוא מבקש כי בית המשפט ייתן משקל רב יותר לנסיבותיו האישיות, כגון: * היעדר עבר פלילי. * הודאתו בעובדות. * העובדה כי חזר לחיות יחד עם המתלוננת (הקורבן). 3. **התנהלות התביעה:** המבקש טוען כי התביעה שינתה את עמדתה בנוגע לעונש המבוקש. בתחילה, התביעה ביקשה עונש של חמישה חודשי מאסר על דרך עבודות שירות, אך בהמשך עתרה למאסר לתקופה של שבעה חודשים. לטענתו, שינוי זה מהווה שגגה בגזר הדין. **עקרונות משפטיים והלכות רלוונטיות** בית המשפט העליון מבסס את החלטתו על הלכות יסוד הנוגעות למתן רשות ערעור, במיוחד כאשר מדובר ב"גלגול שלישי" (ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי). העקרונות המרכזיים הם: 1. **רשות ערעור ב"גלגול שלישי" - חריגות ונדירות:** בית המשפט מדגיש כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים חריגים ונדירים. קריטריונים למתן רשות כזו הם: * **שאלה עקרונית החורגת מהמקרה הפרטני:** קיומה של סוגיה משפטית בעלת חשיבות ציבורית או משפטית רחבה יותר, שאינה נוגעת רק לעניינו של המבקש הספציפי. * **חשש לעיוות דין או אי-צדק מהותי:** מצב שבו קיים חשש ממשי שהמבקש נפגע בצורה קשה ולא מוצדקת מהחלטת בית המשפט קמא. * **סטייה קיצונית ממדיניות ענישה מקובלת:** במקרים של ערעור על עונש, רשות ערעור תינתן רק אם מתקיימת סטייה קיצונית וברורה ממדיניות הענישה המקובלת במקרים דומים. 2. **סמכות בית המשפט להעניש:** בית המשפט קמא (הן בית משפט השלום והן בית המשפט המחוזי) פעל במסגרת סמכותו לדון ולהעניש את המבקש. 3. **דיני משפחה ואלימות במשפחה:** בית המשפט מציין כי גזר הדין של בית משפט השלום לא חרג ממדיניות הענישה הנהוגה במקרים של אלימות במשפחה, ואף "הקל עמו במידת-מה". משמעות הדבר היא שהעונש שהושת על המבקש נחשב תואם את הפסיקה והנחיות הענישה הנהוגות בתחום זה. **התייחסות לטענות המבקש לפי העקרונות המשפטיים** * **קביעת מתחם הענישה וחומרת העונש:** בית המשפט העליון קבע כי בחינת המקרה של המבקש אל מול אמות המידה למתן רשות ערעור (שאלה עקרונית, עיוות דין, סטייה קיצונית) מוליכה למסקנה ברורה שהמקרה אינו עומד בקריטריונים המחמירים. מכאן, שבית המשפט סבור שאין סטייה קיצונית מקביעת מתחם הענישה או מהעונש שהושת בתוכו, וכי לא מתקיימים חששות לעיוות דין. * **התנהלות התביעה:** בית המשפט דחה את טענת המבקש בנוגע להתנהלות התביעה, וקבע כי לא הגיעו הצדדים לכלל "הסדר טיעון מחייב". היעדר הסדר טיעון משמעו שהתביעה חופשית להציג את עמדתה בכל שלב, והקביעה הסופית של העונש נתונה לשיקול דעת בית המשפט. השינוי לכאורה בעמדת התביעה לא נתפס כעילה להתערבות בית המשפט העליון, במיוחד כאשר בית המשפט קמא קבע את העונש באופן עצמאי ותוך התחשבות במדיניות הענישה. **חידושים משפטיים** במקרה זה, בית המשפט העליון לא מציג חידושים משפטיים משמעותיים. ההחלטה מבוססת על יישום קפדני של ההלכות הקיימות בנוגע למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", ובפרט בהקשר של עונשים. הדגש הוא על הצורך בהצגת עילה חריגה ומהותית על מנת להצדיק את התערבות בית המשפט העליון, והמבקש לא הצליח להוכיח קיומן של עילות כאלה. **סיכום** בקשת רשות הערעור נדחתה על הסף, ללא צורך בקבלת תשובה מהמשיבה. בית המשפט העליון קבע כי המקרה אינו עומד באמות המידה המחמירות למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", בהיעדר שאלה עקרונית, חשש לעיוות דין או סטייה קיצונית ממדיניות הענישה. טענות המבקש בנוגע לחומרת העונש, התחשבות בנסיבותיו האישיות, וכן בנוגע להתנהלות התביעה, נדחו כבלתי מספיקות לצורך הצדקת התערבותו של בית המשפט העליון.