ע"א 39297-03-23

תקציר

המשיב הגיש תביעה חוזית כנגד המערערת, בטענה כי המערערת לא עמדה בפירעון הלוואה. המערער טען כי הגנת מארג הראיות תומכת בגרסתו לאירועים, כי התביעה התיישנה וכי המשיב ויתר על החוב. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת המשיב. בית המשפט קבע, כי קיימות ראיות מספיקות להוכחת גרסת המשיב לאירועים, לרבות ראיות בדבר ההלוואה והתחייבות המערערת לפרועה. בית המשפט מצא כי התנהלותו של המערער, לרבות סירובו הראשוני לחתום על השיקים, וגרסתו המשתנה לאירועים, פגעו באמינותו. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא כל ראיה לקנוניה בין המשיב לבין צד שלישי, דרור, וניתן להסביר את השיהוי של המשיב באכיפת החוב במערכת היחסים הקרובה בין הצדדים. עוד קבע בית המשפט כי אין מדובר בתביעה חוזית אלא בתביעה חוזית, המבוססת על המסמך הכתוב של השיקים, ולכן מועד הפירעון הרלוונטי לתקופת ההתיישנות הוא מועד אי פירעון השיק הראשון. מאחר שהדבר התרחש בתוך שבע שנים מיום הגשת התביעה, התביעה לא התיישנה. המערער חויב בהוצאות המשיב, שהופחתו ל-7,500 ₪ בשל גילו, וההחלטה דחתה את הערעור.