ע"פ 7787/11

תקציר

פסק הדין דן בערעורים שהגישו הן הנאשם והן התביעה בעקבות פסק דינו של בית המשפט המחוזי. ערכאת הערעור נוקטת איפוק בהתערבותה בהחלטות גזר הדין של בית המשפט המחוזי, ותעשה זאת רק במקרים חריגים שבהם נפלה טעות מהותית וברורה, או כאשר גזר הדין סוטה באופן קיצוני ממדיניות הענישה המקובלת. במקרה זה, בית המשפט מוצא כי תנאים אלה אינם מתקיימים, ולכן יש לדחות את שני הערעורים. ערעורו של הנאשם על חומרת העונש נדחה מאחר שהעבירות שבוצעו היו חמורות, תוך הפעלת כוח ואלימות כלפי קורבנות אקראיים, ובית המשפט המחוזי שקל כראוי את הפגיעה המשמעותית שנגרמה לקורבנות ואת התמונה המדאיגה של אישיותו ומסוכנות גבוהה של הנאשם. בית המשפט דוחה גם את טענות הנתבע כנגד טיפולו של בית המשפט המחוזי בחוות דעת פרטית שהוגשה מטעמו, שכן היה זה בשיקול דעתו של בית המשפט הפרוצדורלי לייחס לה את המשקל הראוי. בתוך כך, ערעור התביעה על הקלת העונש נדחה אף הוא, שכן העונש שהטיל בית המשפט המחוזי, אף שהוא משתנה ממקרה למקרה בהתאם לנסיבות הספציפיות, אינו חורג ממדיניות הענישה המקובלת במידה שתצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור. בית המשפט מציין כי בית המשפט המחוזי התחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות הודאתו, גילו הצעיר ועברו הפלילי הנקי, תוך שהוא מאזן כראוי בין שיקולי הענישה השונים.