ת"א 62260-05-19

תקציר

הנתבע לא הוכיח את תביעתו למקרקעין הנדונים באמצעות התיישנות הרכישה, שכן מועד החזקה הראשון אינו ברור וחסרות ראיות לעיבוד חקלאי רציף. יתר על כן, לנאשם לא ניתנה רשות בלתי חוזרת להחזיק במקרקעין. התובע, המחזיק בשטר הקניין, זכאי אפוא לפנות את הנתבע. השופט מורה על פינוי הנאשם וחפציו מחלקת המקרקעין, תוך התחשבות גם במשך החזקתו וקביעת מועד הפינוי ליום 1.8.2025. כמו כן, הנתבעת נדרשת לשלם לתובע דמי שימוש הולמים, בסך כולל של 546,380 ₪ עבור התקופה שמיום 1.6.2019 ועד ליום 1.2.2025, כאשר הריבית תצטבר מאמצע התקופה ועד התשלום בפועל. בנוסף, הנתבעת מחויבת לשלם דמי שימוש חודשיים בסך 8,085 ₪ החל מיום 1.2.2025 ועד ליום הפינוי, בצירוף ריבית בשקלים. התביעה שכנגד שהגיש הנתבע נדחית, והוא חויב בהוצאות המשפט של התובע ובשכ"ט עורך דינו בסך 60,000 ₪ כולל ריבית. פסק דין זה ניתן בהעדר שני הצדדים ומביא את התיק לסיומו.