ת"א 47326-06-21

תקציר

בתביעת לשון הרע טענו התובעים – שניים מחברי ועד שכונה בהרצליה – כי הנתבע, חבר ועד נוסף, פרסם פרסומים מכפישים רבים אודותיהם ברשת. הפרסומים המדוברים התייחסו לסכסוך על פרויקט התחדשות עירונית בשכונתם. שלושה תובעים הגישו תחילה את התביעה, אך בהמשך חזרו בהם והותירו רק שני תובעים. הנתבע הגיש תביעה נגדית, בטענה כי התובעים השמיצו אותו. בית המשפט בחן כל פרסום המפורט בתביעה. נמצא כי הנתבעת אכן פרסמה דברי לשון הרע נגד התובעים בפרסומים D6, D7, D8, D12, D13 ו-D14, אשר האשימו אותם בשחיתות ובהתחזות. השופט לא השתכנע מטיעוני הנתבע להגנה על פי החוק, שכן הוא לא הוכיח את אמיתות דבריו או שהם פורסמו בתום לב. בית המשפט ציין גם את השפה הגסה והפוגענית בה נעשה שימוש, במיוחד בפרסומים D3 ו-D4, אך לא מצא אותם כלשון הרע במקרה זה. באשר לתביעה שכנגד, מצא בית המשפט כי חלק מפרסומי התובעים אכן מהווים לשון הרע כלפי הנתבעת. עם זאת, הנאשם לא הציג כל ראיה להיקף החשיפה לאמירות אלה. בהתחשב בהקשר של הפרסומים – מחלוקת על פרויקט התחדשות עירונית – פסק בית המשפט לתובעים פיצוי כולל של 20,000 ₪ ולנתבעת 3,000 ₪. פסק התובעים כלל שכר טרחת עורך דין בסך 8,000 ₪, בעוד הנתבע חויב לשאת בהוצאות התובעים. שני הפיצויים קוזזו, כלומר התובעים יקבלו את ההפרש בסך 15,000 ₪, ואילו הנתבעת תשלם לתובעים 8,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.