בש"פ 5295/07

תקציר

המדינה ערערה על החלטת בית המשפט המחוזי לשחרר משיב שהואשם במספר עבירות אלימות בתנאי מעצר בית ונסיבות נוספות, בבקשה להאריך את מעצרו עד תום המשפט. סעיפי האישום נגד המשיב, המאורס לבתו של נאשם מס' 1, כוללים חבלה בכוונה תחילה, תקיפה בנסיבות מחמירות והחזקת נשק, הנובעת מתקיפה אלימה של משפחת אלמנתו של אחיו של הנאשם מס' 1 וילדיה. בתקיפה, שתודלקה על רקע סכסוך ממושך בין המשפחות, תקפו המשיב ונאשמים נוספים את הקורבנות בנשק, וגרמו להם לחבלות קשות. נוכח חומרת העבירות, הסכסוך המתמשך בין המשפחות והסיכון לסכן את ביטחונם של המתלוננים, טוענת המדינה כי שחרור המשיב מהווה סיכון משמעותי. בתוך כך, המשיב מערער על החלטת בית המשפט המחוזי, תוך הדגשת זכותו של המעצר החלופי ועברו ללא רבב. עם זאת, ערכאת הערעור פוסקת לטובת המדינה, בהתחשב בחומרתם הרבה של האישומים, בסכנה הפוטנציאלית לביטחונם של המתלוננים ובסיכון לשיבוש עדים. בית המשפט קובע כי מעצרו של המשיב ללא אפשרות שחרור נחוץ כדי להגן על המתלוננים ולהבטיח את תקינות ההליך המשפטי. החלטה זו מתקבלת למרות חייו הלא בעייתיים של המשיב בעבר ועיסוקו כשוטר מג"ב. בית המשפט מכיר באפשרות של אפשרויות שחרור חלופיות עתידיות ככל שהמשפט יתקדם או אם יהיו התפתחויות חיוביות בסכסוך המשפחתי, אך לעת עתה, מעצרו של המשיב מוגדר כהכרחי.