ב"ש 1766/08

תקציר

השופט הרב שפירא קבע כי יש די ראיות לכאורה להוכחת אשמתם של שני משיבים באישומים המיוחסים להם. הראיות כוללות צילומי וידיאו, עדויות של עדי ראייה וראיות פיזיות הקושרות את המשיבים לזירת הפשע. הצהרותיהם שלהם, יחד עם סתירות וחוסר עקביות, ממלאים גם הם תפקיד בחיזוק טענת התביעה. השופטת מדגישה כי זכות השתיקה של המשיבים פועלת לרעתם במקרה זה, שכן היא הייתה יכולה בקלות להפריך את החשדות אילו גרסתם לאירועים הייתה שונה. הראיות הנסיבתיות, כאשר הן נבחנות יחד, מובילות לקביעת אשמתם, וחומרת העבירות – שוד וחבלה מכוונת בנסיבות מחמירות – מצדיקה את מעצרם עד תום ההליכים המשפטיים. השופטת מציינת כי גילם הצעיר של המשיבים והיעדר עבר פלילי גוברים על אופיין הנועז והמסוכן של העבירות שבוצעו, שכללו אלימות ומידה מסוימת של תכנון. יתר על כן, אחריותם של שותפים לפשע משתרעת על כל חלקי המעשה, גם אם המשיב מס' 1 לא היה מעורב במישרין באלימות. מחדלי חקירה אינם גורעים מעוצמתן של הראיות הקיימות, ודי בכך כדי לבסס סבירות להרשעה. לפיכך, השופט מחליט כי מעצר הוא הכרחי וראוי במקרה זה, מבלי להורות על תסקיר, ושני המשיבים יישארו במעצר עד תום המשפט.