בש"א 31941/05

תקציר

המשיבה, בזן, טענה כי חוק חובת המכרזים אינו חל עליהן, ומכאן שהן אינן מחויבות על פי דין למכרזים ואינן כפופות לדיני מכרזים כלשהם. עוד טענו כי יש לדחות את הבקשה בשל חוסר שפיות מצד המבקש, וטענו כי המבקש שלח את הצעתו רק לאחר פנייה לבית המשפט, והוא התייחס לשני סעיפים בלבד. בבזן הדגישו כי הצעות ההזמנה שלהם התבססו על שיקולים מקצועיים לגיטימיים. המבקש, לעומת זאת, ביקש צו מניעה זמני בעניין. בית המשפט בחן את הוראות הפטור, בהתחשב בתכלית הטלת חובת המכרז על רשויות ציבוריות וחברות ממשלתיות, והגיע למסקנה כי על בזן לנהוג בהגינות, בשוויון ובתום לב כלפי כלל המשתתפים הפוטנציאליים. בית המשפט מצא פגם לכאורה ב-BLM שפורסם על ידי בזן, שכן הגבלת הגשת הצעות למוצרי אלקהרט רק מפרה את עקרון השוויון והתחרות ההוגנת. עם זאת, בית המשפט התחשב גם במאזן הנוחות ובנזק העצום הפוטנציאלי שעלול להיגרם לבזן אם יינתן צו מניעה זמני, מה גם שלא היה לחץ של זמן, וסירב לבקשת המבקש לצו מניעה זמני. עוד קבע בית המשפט כי המבקש יכול לנקוט בהליכים נפרדים לקבלת פיצוי בגין כל הפסד או נזק שנגרם עקב הפגמים בהליך BLM. לבסוף, הורה בית המשפט כי על בזן לתכנן את המכרזים שלה בעתיד כדי לתת מספיק זמן לבחון כל מוצר המוצע ולהימנע מהגבלת המציעים למוצרים של יצרן אחד בלבד, וקבע את הדיון בתיק העיקרי ל-15 בינואר 2006.