עפמ"ק 19476-12-21

תקציר

במקרה זה קיבלה ערכאת הערעור באופן חלקי את הערעור בעניין קנסות וצווי הריסה למבנה שנבנה ללא היתר. למרות שהמערער ביקש קנס גבוה יותר בסך 40,000 ₪ למשיב, הטיל בית משפט קמא 30,000 ₪, תוך התייחסות לאב ולבנו כאל מקשה אחת בשל חייהם המשותפים. ערכאת הערעור לא מצאה עילה להחמרת הקנס, בהתחשב בנסיבות המשיבים. עם זאת, באשר לצו ההריסה, מצא בית המשפט לערעורים כי בית המשפט קמא התעלם מבקשת המערער למתן צו הריסה חדש מכוח תיקון 116 לחוק, המחייב הוצאת צווים כאלה במסגרת גזר הדין, אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים. החוק הישן אפשר לבית המשפט שיקול דעת בהריסה כחלק מגזר הדין, אך התיקון מורה על צווים מנדטוריים אלא אם כן מוצדק אחרת. המשיבים לא הציגו כל נימוק לגיטימי נגד ההריסה, וצו ההריסה הקיים משנת 2010 נותר ללא ביצוע. לפיכך התקבל הערר לאכוף את התאמת הבנייה להיתרי בנייה, אולי באמצעות הריסה, תוך שמירה על חלקים אחרים של גזר הדין הראשוני. ביצוע ההריסה ניתן בתוך 30 יום, וניתן להאריכו בשל נסיבות ספציפיות כמו גילם ומצבם הבריאותי של המשיבים, והביצוע הסופי נקבע ליום 1.11.2022.