בג"צ 5324/12

תקציר

פסק הדין דוחה את העתירה שהגישו מוסדות החינוך נגד החלטת משרד החינוך לקזז כספים מתקציביהם. הניכויים נבעו מביקורת שערך המשרד, ממנה עלה כי המוסדות לא שילמו לעובדיהם את שכרם המגיע להם בהתאם להסכמי העבודה הקיבוציים. לטענת העותרים, החלטת המשרד היוותה תחולה רטרואקטיבית של נוהל חדש, שאינו קביל וגרם להם לקשיים כלכליים. עם זאת, פסק הדין מצדד במשרד, וקובע כי הנוהל רק חיזק את הכללים הקיימים ולא ייצג שינוי מדיניות. בית המשפט טוען כי טענות העותרים מופנות ליישום הנוהל ולא לנוהל עצמו. מאחר שהחלטתו של כל מוסד התקבלה לגופו, הן נחשבות להחלטות נפרדות, ולעותרים יש אפשרות לערער עליהן בבית המשפט לעניינים מנהליים – סעד חלופי שהיה צריך לנקוט בו. יתר על כן, בית המשפט מציין כי העתירה הוגשה מאוחר מדי, וסביר להניח שהמועד להגשת ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים חלף, אם כי תיתכן הארכה. בפסק הדין מודגש כי העותרים עומדים כעת בנוהל וכי טענותיהם לקריסה כלכלית אינן עולות בקנה אחד עם הזמן שחלף מאז פורסמו האזהרות. לפיכך, העתירה נדחית, והעותרים מופנים לבית המשפט לעניינים מנהליים לערעורים פרטניים, אם רלוונטי.