ת"א 59885-07-23

תקציר

השופט החליט לדחות את התביעה על הסף. את תביעת התובע לסעד הצהרתי וצו מניעה, שהייתה במהותה תביעה כספית, היה צריך להגיש ככזו, בצירוף כל המסמכים הנדרשים. התביעה, שמקורה בחוזה שסוכל על ידי מגפת הקורונה בשנת 2020, מבקשת פיצוי כספי בגין כרטיסים שלא נעשה בהם שימוש, נזק כפול בגין רכישת כרטיסים חלופיים וכרטיסים שלא נעשה בהם שימוש ברשות התובעת. השופט הציג חמישה טיעונים שהסבירו כי מדובר בתביעה כספית במהותה. ראשית, סעדי הסיכול הם כספיים, ושנית, הודעותיו השונות של התובע, לרבות מכתב מקדמי, כתב התביעה ותמלילי השימוע, מצביעים כולם על סעד כספי. שלישית, היעילות הפרוצדורלית והאינטרס הציבורי מעדיפים הליך יחיד להכרעה בסכסוך. בנוסף, הסתירה התובעת את העובדה שהנתבעת האריכה את תקופת המימוש של הכרטיסים. לבסוף, התביעה נעדרת את המסמכים הנדרשים, בהם הודה התובע במהלך ההליכים המקדמיים. למרות שדחה את התביעה, השופט לא הורה על הוצאות, בהתחשב בשלב המקדמי של הדחייה, והותיר את הדלת פתוחה לתביעה חדשה שהוגשה כראוי.