ת"א 51238-02-11

תקציר

מפרק חברה בפירוק תבע גורם בשם המבקש, אשר מכר לכאורה רכבים מחלקת החברה ללא אישור, וגרם נזק לכספי החברה. המבקש ביקש לדחות את התביעה. הם טענו כי בקשת המפרק אינה נתמכת בתצהיר וכי בית המשפט לפירוק אינו הפורום המתאים. עוד טענו כי הנזק הנטען נגרם לנושים ולא לחברה, ולכן למפרק אין עילה לתבוע. זאת ועוד, טען המבקש כי נציג החברה חתם על ייפוי כוח, אותו ציטט המפרק בכתב התביעה, המעיד על כך שלא נגרם נזק לחברה. בית המשפט דחה את טענות המבקש. בית המשפט קבע כי היעדר תצהיר הוא עניין טכני וכי דחיית התביעה על הסף היא צעד דרסטי שיש לנקוט בו רק בנסיבות קיצוניות. בית המשפט העדיף להתייחס לגופו של עניין. נמצא כי כתב התביעה מכיל פרטים עובדתיים מספיקים על מעשיו של המבקש ועל חבותו הפוטנציאלית. בית המשפט הדגיש כי הסתרת כלי הרכב ששימשו את החברה גרמה נזק לחברה עצמה, גם אם לא היו רשומים על שמה. בית המשפט הסכים גם עם טענת המפרק כי מחובתו לפעול לטובת כלל הנושים ולהעשיר את קופת החברה. אם כלי הרכב נמכרו ללא הסכמה, החברה תהיה אחראית, ותביעת המפרק תקפה. בנוסף, ציין בית המשפט כי המפרק יכול לתבוע פיצויים בשם הנושים לפי סעיף 373 לפקודת החברות. לבסוף, בית המשפט ציין כי לתובע קמה עילת תביעה עצמאית כנגד המבקש בגין הפרת חובה ונזק ישיר וצירף את הטענות יחד. בית המשפט הגיע למסקנה כי הטענות דורשות קביעה עובדתית ודחה את בקשת המבקש לדחות את התביעה. המבקש חויב לשלם למשיבים סך של 2500 ₪. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים, והנימוקים המפורטים הובאו בעברית.