ה"פ 39812-06-20

תקציר

התיק סובב סביב בעלות על שני גרמי מדרגות בבניין משותף. התובעת, נציגת הבית המשותף, טענה כי שני גרמי המדרגות נועדו לשמש את כל בעלי הדירות ולכן יש לסווגם כרכוש משותף לפי סעיף 55(ג) לחוק המקרקעין. מנגד, הנתבע, הבעלים של יחידה 79, טען כי גרמי המדרגות הוצמדו כדין ליחידתם וכי עליהם להישאר כאלה. בית המשפט פותח וקובע כי הבניין נופל תחת הגדרת "בית משותף" לפי סעיף 52 לחוק המקרקעין, וכי הוראות פרק ו' לחוק המקרקעין, הנוגעות לבתים משותפים, יחולו אפוא במקרה זה. לאחר מכן הוא ממשיך לפרש את הסעיפים הרלוונטיים כדי לקבוע את הסיווג של שני גרמי המדרגות. בית המשפט קובע כי שני גרמי המדרגות אינם מהווים יחידה נפרדת ואין לראות בהם דירות. במקום זאת, הם נחשבים לרכוש משותף כהגדרתו בסעיף 52, הכולל את כל חלקי הבית המשותף שאינם רשומים כדירות. מסקנה זו נתמכת בתקנות הבנייה שרשם המפקח על רישום המקרקעין, הקובעות במפורש כי שני גרמי המדרגות הם חלקים מהרכוש המשותף שהוחרגו לטובת דירות מסוימות. בית המשפט מוסיף ובוחן האם שני גרמי המדרגות הוצאו כדין מהרכוש המשותף והוצמדו ליחידה 79. היא מפרשת את סעיף 55(ג) לחוק המקרקעין ומגיעה למסקנה כי לא ניתן להוציא כדין חדרי מדרגות המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות מהרכוש המשותף ולהצמידם לדירה ספציפית. מאחר שהנתבעת לא חלקה על כך שגרמי המדרגות נועדו לשימושם של כל בעלי הדירות, בית המשפט קובע כי הוצאתם מהרכוש המשותף הייתה בלתי חוקית. הנתבע טען כי המוכר ועורך דינם חיברו במכוון את גרמי המדרגות ליחידה 79, אך בית המשפט מוצא טענה זו אינה משכנעת ובמקום זאת מקבל את הסברו של עורך דינו של התובע כי מדובר בטעות. בית המשפט דוחה גם את טענות הנתבע בדבר תכנון המדרגות, השיהוי בהגשת התביעה ומעמדו של התובע לתבוע, ומוצא אותן בלתי נתמכות או בלתי מהותיות. בנוסף, בית המשפט מציין כי טענת הנתבע לגרמי המדרגות לפי סעיף 10 לחוק המקרקעין, שעניינה רכישת זכויות על בסיס רישום, אינה ישימה במקרה זה משום שהרישום לא היה כדין. עוד טען הנתבע כי ביטול העיקול יקטין את ערכה של יחידה 79, אך הדבר לא הוכח. לסיכום, בית המשפט קובע כי יש לסווג את שני גרמי המדרגות כרכוש משותף ומורה על ביטול הצמדתם ליחידה 79. הנתבע נדרש גם לכסות את הוצאות התובע בסך של 40,000 ₪.